לשכנע

זו שאלה  לא פשוטה. היה לי על כך ויכוח גדול עם החברותא שלי לפני כמה עשרות שנים. הוא היה מאד כריזמטי (ליטאי בעל תשובה) והיה מחזיר המונים בתשובה. ממש עשרות אנשים ומשפחות, אבל לפעמים גם ילדים בלי המשפחה. הוא טען שמעל גיל 13 הם בוגרים שחייבים במצוות ולנו יש חיוב לדאוג לכך שיקיימו מצוות. ולכאורה הוא צודק. אני חושב שאם היית שואל רבנים מכל הזרמים רובם היו עונים שאל תעשה זאת, אבל כשהיית שואל למה לא היית מקבל תשובה. השיקול הזה הוא לכאורה שיקול הלכתי פשוט שאין עליו תשובה. ובכל זאת, לדעתי אסור לעשות זאת. אנסה להסביר בקצרה. לפני גיל 13 נראה די פשוט שאסור לעשות זאת כי הילד עוד לא מחויב (יש כאן לכל היותר חיוב חינוך שהוא בעיקר על ההורים. אם כי יש גם חיוב על בי"ד = הציבור, כשההורים לא עושים זאת. אבל נראה שררמת חיוב כזאת לא דוחה את השיקולים שאביא עוד מעט). אבל לגבי ילד בן 13 הרי שמבחינה הלכתית הוא אחראי למעשיו וחייב במצוות, ולכן יש גם עליי חובה להביא אותו לקיום מצוות (הוכח תוכיח ולא תעמוד על דם רעך). אבל כאמור אני לא מסכים, מהסיבות הללו:

1. לא בטוח שהנחת תפילין כזאת באמת מקרבת אותם לקיום מצוות. לכל היותר הם מקיימים כעת את מצוות תפילין (וגם בזה אני בספק – כי לפחות אלו שאינם מאמינים במחויבות ההלכתית אין להם קיום מצוות. ראה מאמרי על הכשלת חילוני בעבירה).
2. בתרבות בה אנחנו חיים לדעתי אסור לעשות זאת, כי ילד בגיל כזה לא יכול לקבל החלטות כאלה ואתה מסבך אותו עם משפחתו והוריו. אפשר לומר על כך מוטב יהיו שוגגים.
3. הצו הקטגורי אומר שאין לעשות משהו שלא הייתי רוצה שיהיה לחוק כללי. השאלה האם החב"דניקים היו מקבלים הטפה חילונית (או אפילו ליטאית או גוראית) כזאת לילדיהם בבתי הספר שלהם. ברור שלא. הרי הם שייכים לכת שלא מוכנה להפגיש את ילדיה אפילו עם דתיים מסוג אחר. אבל כמובן שעם אנשי כתות אין אפשרות לדבר, כמתואר שם.

אגב, מן המפורסמות הוא שהרב שך שהנחה בעלי תשובה בוגרים גם הוא היה אומר להם לא להתקדם מהר מדיי, והיה מתיר להם להמשיך עבירות דאורייתא (ובוודאי בדברים שאינם חיוב גמור, כמו לימוד בכולל) כדי לא ליצור סכסוך במשפחה. קשה לבסס זאת הלכתית, אבל החלק החמישי של השו"ע אומר זאת די בבירור. דל מדינה מהכא. אין לה שום מעמד בנושאים אלו.