מבוכה הלכתית

מחילה מהרב אבל על החלק הראשון בדבריך קשה לי להסכים. זה יוצא משמעותי מאוד, ואמנם האנרכיה בנושאים מוסכמים היא לא כל כך גדולה (כולם מסכימים שצריך לשמור שבת) אבל למרבה הצער הרבה נושאים קריטיים מאוד לחיי היום יום או בכלל הם נושאי גבול (הלכות מסופקות בטהרת המשפחה, דחיית הריון, כשרות – בשר חלק או לא, טלטול בעירוב וכדו'). ובנושאי הגבול האלה באמת המצב הוא די ג'ונגל, להתרשמותי. אין לאף אחד נוסחה מתי ראוי להחמיר או שאפשר להקל ומה נקרא שעת הדחק מספיקה להיתר X. ובסוגיות כגון אלה פשוט אין מה לעשות.
מכיר את המאמר המדובר והוא אכן מוצלח בעיני, אבל זה לא פותר הכל. כמו שאמרתי, בהרבה סוגיות מסופקות האמת המרה היא שבאמת יש יותר מאפשרות אחת לקרוא חלקים מהתלמוד, וגם אם מעט יותר מסתבר לי לקרוא בדרך אחת אני יודע שבסופו של דבר קיים סיכוי לא מבוטל שכוונת רבינא ורב אשי יכולה להיות דווקא הדרך המעט פחות טובה (הרי כולם מודים שיש כמה מקומות בהם מחויבים פירושים לא ל כך פשוטים לתלמוד, אז יש להניח שגם בכמה מקומות לא ידועים הפירוש הוא לא הפירוש הכי פשוט, {כל עוד הוא מסתבר}).

אתה שוב חוזר על הצורך בנוסחה. אין נוסחה. אז מה?! אם יש לך כמה דרכים לפרש או לקרוא יש את דיני ספיקות ויש מקום להתחשב במנהג. מה הבעיה כאן?

אבל היא גופה התלונה, אין באמת דיני ספיקות. עליהם לא ברור לי – הרי רואים שספק דרבנן לקולא וספק דאורייתא לחומרא אינם כללים גורפים. מה זה כן כללי הספיקות? זה מש שאני מחפש.

אם כך, אז כנראה בכלל לא הבנתי את הבעיה. למה אין דיני ספיקות? בהחלט יש. דווקא הכללים הללו הם גורפים, בניגוד להרבה כללים אחרים. הכלל הוא מאד פשוט: ספק דאורייתא לחומרא ודרבנן לקולא. זה הכל. אם אתה בספק זה מה שעליך לעשות. אם יש מחלוקת בין הפוסקים, זה עדיין תלוי מה דעתך. אם יש לך עמדה לך איתה. אם אין לך – פעל על פי דיני ספיקות. אמנם יש פוסקים שכתבו שיש ללכת אחרי רוב בין הפוסקים, אבל זה כלל ריק מתוכן כי לעולם אינך יכול לדעת מה אומרים רוב הפוסקים (כי אל כולם כתבו ולא כולם ידועים לך), ולכן לך אחרי כללי הספק.
אם אתה רוצה להביא דוגמה ספציפית לדון עליה – אתה מוזמן. את הבעיה הכללית שאתה מעלה איני מבין.

הכוונה היא שבתוך דיני הספיקות עצמם יש מחלוקות כיצד לפעול. איך אני מתייחס לשאלה "האם ספק דרבנן לקולא הוא כלל גורף או שיש להעדיף להחמיר גם נגדו"? הרי זו שאלה רפלקטיבית לדיני ספיקות עצמם. (ואל תגיד שזה לא שאלה כי כתוב בפירוש לקולא. הרי עינינו הרואות שפוסקים רבים מתייחסים לזה כך)

דומני שמיצינו. אני לא מבין את השאלות הללו. לדעתי עניתי על הכל. אם יש לך דוגמה ספציפית מבין אלפי הדוגמאות שמביכות אותך אתה מוזמן להעלות אותה לדיון כאן.