מגדלורים – דברים שפירסמתי בפייסבוק‎

 "עבורי, הצטרפות לתנועה ״ישראל נגד גזענות״ היא חובה דתית, כדי שתורת ישראל תהיה השפה המייצרת את התשתית לכבוד הבריות ולשוויון בין בני אדם".
כך כתב הרב בני לאו בעת השקת התנועה בבית הנשיא, תנועה שעיקר מאמציה מופנים להדברת האפליה המכוונת כנגד יוצאי מאתיופיה.
—————————-
על כך הגיב ושיבח אחד העוקבים (פיני לייזר) וציין שהרב בני הוא "כמגדלור בעולם הרבנות".
—————————-
על תגובה זו הוספתי אני את הדברים הבאים:
דימויו של הרב בני למגדלור מדויק ונכון!
אבל באותה שעה, דימוי זה מעציב, ואף מדכא מעט.
טיבם של מגדלורים שהם ניצבים זקופים, גבוהים מעל הסובב אותם, ונראים למרחוק. אבל, הסובב אותם הוא ים סוער, רִיק, חשכה מאיימת, רוחות סוערות ומערבולות, והם – המגדלורים – בודדים! הם אכן מאירים מעט את החושך ומורים דרך, אך הם מעטים מידי.

אנחנו זקוקים לאור יקרות, כזה שמעביר את החושך והופכו לאור. לא אורו המנצנץ של מגדלור, אלא אור של "בלומפילד", אור של "טֶדי".
ויש! יש דַי כְּלֵי מאור שיכולים להיות מורי דרך (והרי זה באמת ובתמים עיקר תפקידם), אלא שהם בעצמם נבוכים וטועי דרך, ופוחדים להתחבר לרשת החשמל ולהפיץ מאורם; חוששים להאיר את הרִיק, את החשכה הרבה; נבהלים להתייצב זקופים מעל הסובב אותם.
אשר על כן הרב בני הוא מהבודדים שקרויים מגדלור!!
אות כבוד הוא לו ולדומיו! אך אות קלון הוא לנו, שיש לנו רק מגדלורים ולא מערכות תאורה כשל "בלומפילד".
בפרשת השבוע מנסה התורה לתאר את החושך שהוכתה בו מצרים: ". . . וימש חושך" אפשר היה למשש את החושך, כה סמיך ומוחלט הוא היה."אפלה בכל ארץ מצרים . . לא ראו איש את אחיו".
שואל בעל חידושי הרי"מ, מה מיוחד בכך שלא ראו איש את אחיו דווקא? הן לא ראו כלום! לא דלת, לא כסא, לא עץ! כלום!!
ועונה הוא, שאין חשכה גדולה ממציאות בה אין איש רואה את אחיו.
חשכה שבה אין אדם רואה את סבלותיו, את קשייו, את ימיו הקשים של אחיו, זו החשכה השחורה ביותר. זו החשכה הנוראה ביותר.
"חושך מצרים"!
כ"שלא רואים את האחֵר ממטר", לא רק ראיה פיזית, אלא לא מקשיבים זה לזה, לא "סופרים" זה את זה, זה החושך היותר גדול!
ואנחנו מקוים שכדברי הפסוק יהיה אור במושבותינו, אבל עדיין אין לנו די מגדלורים לשם כך.