מגו בנזיקין
הגמ' בב"ק נב: דנה בחיוב על נפילת שוורים מחמת התלעה של כיסוי הבור, 'מגו' שמתחייב מחמת שבירת הכיסוי ע"י גמלים (שאתו לפרקים). בתוס' שם מוכח שאין הכוונה לדין תחילתו בפשיעה וסופו באונס. האם הרב יכול לחדד מה הכוונה של המגו הזה, ומה ההבדלים העקרוניים (חוץ מהפרטים שמופיעים בתוס') בין דין זה לתחילתו בפשיעה? תודה רבה
נחלקו בזה הראשונים שם. אמנם יש שכתבו שזה תחילת בננבה ואבדה, שזה כמו תחילתו בפשיעה רק קל יותר.
אפשר להבין את המיגו כפשיעה שמחייבת לעצמה. כלומר עצם העובדה שכרית בור עם פוטנציאל להזיק מחייבת אותך, אלא שכל עוד לא נפל אליו אף אחד אין למי לשלם. וכשנפל אתה משלם על עצם כריית הבור. לפי זה כאן חייב גם אם אין קשר בין הפשיעה לאונס (כהסבר רעק"א לשיטת הרי"ף בדעת אביי).
ועדיין רודף שבשעת רדיפתו כרה בור ולמחרת הוזק שור פלוני לכאורה חייב
וזאת מניין לך?
שים לב שבדף ו ע"א לומדים אבנו סכינו משאו שהזיקו אחרי שנחו מאש ובור. לכאורה מאי שייטא דאש להכא? וכתבו המפרשים שם שהרוח סייעה ביצירת הבור (ולא בפעולת ההיזק כמו בנזקי אש הרגילים). זה לכאורה מניח שיצירת הבור היא הדבר המחייב בנזקי בור..
וכן יש לפלפל בקו"מ פתיחה לכרייה, שגם כאן עוסקים בהיווצרות הבור ולא בהיזק (אף דיש לדחות)..
חשבתי בטעות שחיוב רודף בבור זה ידוע, ואחרי ששלחתי חיפשתי התייחסות ולא מצאתי (קשה מהטלפון). עד ששאלתי תח שליטא והוא דווקא נטה שפטור (פרצופון עגום). ביצירת הבור אולי אפשר לומר שלומדים רק שיוך לבעל האבן, והחיוב הוא תולדה, להבדיל מרודף שפטור קלבמ הוא על החיוב?
לא הבנתי לגבי הקל וחומר. אם החיוב הוא אך ורק בשעת הנזק (והפתיחה תנאי) אז יש בעייתיות בק"ו מפתיחה לכרייה?
אה דומני שהבנתי את מה שיש לפלפל ולדחות. אם החיוב בהיזק אז זה לא בכלל מתאיים מנה אלא המנה עצמו. והדחייה שגם אם החיוב על הנזק יש הרי תנאי שיפתח וגם ברמת התנאי הזו לא לומדים מן הדין
הוא אשר אמרתי.
בדיוק.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer
blue lady e pill dark net market list