מגילת אסתר

אם אתה חוגג פורים, למה?

למה לא? זה חג שההלכה קבעה, וגם אם מספרים במעשה מיתי הלקחים וההשלכות עומדות בעינן. אני גם לא בטוח שיעקב באמת נאבק עם מלאך, ועדיין מקפיד לא לאכול גיד הנשה.

איזה הגיון זה? כאילו כדינו ולא מטעמו- אז איזה טעם כן יש לך לאחוז בה?!

למה טיעון העד לא עובד גם לפורים?

כתבתי דברים פשוטים. אותו טעם כמו מי שחושב שזה כן היה. למה לקבוע חג על משהו שכן היה? כדי להפיק תובנות כלשהן או לבטא רעיונות כלשהם. את זה אפשר לעשות גם בלי שזה היה.
הרמב"ם כותב על ביקור המלאכים אצל אברהם שזה היה בחלום. סביר מאד שלשיטתו גם המפגש של יעקב עם המלאך היה בחלום. אז לשיטתו אפשר לאכול גיד הנשה?

לגבי טיעון העד, יש כמה סיבות. ראשית, טיעון העד מתווסף לשיקולים אחרים והכל עובד יחד. טיעון העד לבדו אינו כה חזק. שנית, טיעון העד עובד כשהמסורת אומרת שכך אכן היה. אבל בפורים אין שום דגש שכך באמת היה. מתארים סיפור וחוגגים חג. בד"כ אנשים מניחים שכך היה, אבל אין הדגה על כך במסורת, בפרט מפני שזה לא חשוב. לעומת זאת, בהתגלות סיני המסורת מתעקשת שכך היה (כי שאל נא לימים ראשונים…), וכאן גם מאד חשוב שזה היה בפועל.

ולבסוף, בהחלט סביר שזה היה בלתי התחייבות לכל הפרטים. אבל מה שכתבתי הוא שאין הכרח ואין וודאות בזה, וזהגגם לא חשוב. אז אם לשואל יש ספק שייוותר בספק.

[הרמב"ם שם באמת אומר שגם מפגש יעקב והמלאך במראה הנבואה. והרמב"ן תהה למה צלע על ירכו בהקיץ. והריטב"א נדחק שהדמיון החזק השאיר רושם בגופו. ואולי לרמב"ם גם הצליעה בחלום].

תודה.
איפה הרמב"ם והרמב"ן וכו' ? (נשמע מאוד מעניין)

הרמב"ן בבראשית פרק יח (ושם מביא את הרמב"ם), והריטב"א שם בספר הזיכרון.

https://youtu.be/A–t29MB7sg?si=BINasP6Qss8g0Zpb

זה דווקא נראה די מתייחס לסיפור מציאותי:

קִיְּמוּ וקבל (וְקִבְּלוּ) הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל-זַרְעָם וְעַל כָּל-הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם, וְלֹא יַעֲבוֹר–לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה, כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם: בְּכָל-שָׁנָה, וְשָׁנָה. כח וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל-דּוֹר וָדוֹר, מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה, מְדִינָה וּמְדִינָה, וְעִיר וָעִיר; וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה, לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים, וְזִכְרָם, לֹא-יָסוּף מִזַּרְעָם. {ס}

עַל-כֵּן הַיְּהוּדִים הפרוזים (הַפְּרָזִים), הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת–עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב; וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת, אִישׁ לְרֵעֵהוּ. כ וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי, אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל-כָּל-הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר בְּכָל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ–הַקְּרוֹבִים, וְהָרְחוֹקִים. כא לְקַיֵּם, עֲלֵיהֶם–לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, וְאֵת יוֹם-חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ: בְּכָל-שָׁנָה, וְשָׁנָה. כב כַּיָּמִים, אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם, יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים. כג וְקִבֵּל, הַיְּהוּדִים, אֵת אֲשֶׁר-הֵחֵלּוּ, לַעֲשׂוֹת; וְאֵת אֲשֶׁר-כָּתַב מָרְדֳּכַי, אֲלֵיהֶם.

אשר נחו בהם היהודים…

ראיתי את הוידאו ששלחת.

ממש יפה,
המאור עובדיה הזה באמת איש ישר מוכשר וכנה…