מדוע התורה לא ציוותה על מידות?

שלום הרב. ברצוני לטעון טענה שהתחדשה לי ולשמוע את דעתך בעניין.
עסקתי בכמה סוגיות שנוגעות לתיקון המידות- מדבר שקר תרחק וכן איסור חנופה. ובשניהם יצא לי שבסופו של דבר התורה לא אסרה את המידה הרעה בעצמה אלא ענף שבה. בשקר- לפי הרב ירוחם פארלע (שמוכיח באותות ומופתים לעניות דעתי מהגמרא) השקר לא נאסר אלא כשבא להוציא ממון. ובחנופה- למדתי תשובה יפה של הרב פיינשטיין שהחנופה האסורה היא לדעות ולא לאנשים. כלומר אסור להחניף לאדם ובכך לחזק את שקרו. אבל מותר להחניף לאדם רשע בעקיפין מבלי להגיב לשקרו. 
ומכל הנ"ל התחוורה לי הסברא הבאה: התורה לא ציוותה על המידות כי אין היא נוגעת בתיקון היחיד אלא כאשר זה נוגע לאחרים. לכן שקר נאסר רק כשהוא להוציא ממון וחנופה כשמשנה מן האמת. אבל עבודת האדם על עצמו היא שלו ושלו בלבד. האם יתכן לומר כך? או שזה פלפול בעלמא לדעתך? תודה.