פונדקאות

אין לי עמדה ברורה. מבחינתי זה כמו סוגיית הזנות. כליברל אני מצדד בחופש לעשות כל מה שרוצים כל עוד מדובר בהסכמה חופשית בין בגירים. אם נשים שמצויות במצוקה רוצות להתפרנס בדרך של פונדקאות או זנות, איני רואה כיצד ניתן לאסור זאת. אני גם מתקומם נגד הפטרנליזם שדואג לאותן נשים יותר טוב ממה שהן עצמן עושות. קלמן גם יפרנס את הנשים שהוא אוסר עליהן להתפרנס בצורה כזאת? מבחינת ראיית האדם כמטרה ולא כאמצעי, זו סתם סיסמא ריקה. גם ספורטאי הורס את גופו כדי לשעשע את הציבור שמשלם לו על כך.
איני מכיר את המציאות, ולכן דבריי כאן הם רק תיאורטיים. זו גישה עקרונית. כדי לגבש עמדה פרקטית צריך להכיר יותר את המציאות.וברור שבמסגרת ההליך צריך להבהיר היטב לכל אישה את כל הסיכונים והאחריות שהיא נוטלת על עצמה בהסכמתה. וזה שההליך יעדיף עשירים, זה נכון לכל תחום וצורך עלי אדמות. וולקאם טו קפיטליזם.   להערתו על בג"ץ ממש איני מסכים. אם במסגרת החוק הנוכחי (חופש העיסוק וכו') אין בסיס לאסור זאת, אזי צודקים השופטים שהתירו. אם הכנסת רוצה, היא סוברנית לחוקק חוק שיסדיר את זה, להתיר או לאסור. עקרון החוקיות קובע שכל מה שלא אסור הוא מותר. הוא מניח משום מה שהכנסת צריכה לחוקק חוק שמתיר, אבל זה ממש הפוך להיגיון של עקרון החוקיות.