מה הכוונה דאורייתא ודרבנן?
שלום,
רבנן דורשים את התורה לפי דרשות שונות ובעצם תאורטית יכולים לדרוש פסוקים באינספור דרכים.
אז מדוע יש דברים שנחשבים "דאורייתא" כאשר בעצם דאורייתא = דרשת רבנן פסוקים מסויימים.
למשל היו יכולים לדרוש "לא תבערו אש בכל מושבותיכם" – למה דווקא נאמר "בכל מושבותיכם" – דווקא במקום מושב, אבל אם זה במקום שאינו יישוב – מותר להדליק. אך הם בחרו שלא לדרוש את הדרשה הזאת ואסור להדליק אש בכל מקום (ויש עוד אינספור דרכים פוטנציאליות לדרוש את הפסוק הזה. למה תבערו וגם אש, למה תבערו בלשון רבים, למה בכל וכו' וכו' וכל דרשה הייתה מביאה איסור שונה ואפילו שונה לחלוטין).
אז מדוע יש דברים שנחשבים דאורייתא אם בסופו של דבר אף אחד לא הולך לפי התורה (חוץ מהקראים) ובעצם כולם הולכים לפי פירוש רבנן את התורה?
ההבדל בין דאורייתא ודרבנן אינו בשאלה מי יצר את ההלכה הזאת, אלא באיזו דרך היא נוצרה. חכמים מתפקדים בשתי פונקציות שונות: מחוקקים ופרשנים. כשהם מחוקקים חוק חדש זוהי הלכה דרבנן. כשהם מפרשים פסוק זו הלכה דאורייתא, כי הם רק מסבירים מה הפסוק אומר.
אתה מניח שהפרשנות והדרש זו החלטה שרירותית מתוך ראייה שלהם, ולא היא. זוהי להבנתם משמעותו של הפסוק עצמו (כאשר הסברא היא כמובן כלי פרשני אחד מתוך כמה). הפסוק "לא תסור" אומר שפרשנותם היא המחייבת.
בשיטת הרמב"ם הראיתי במאמר לשורש השני ובספרי רוח המשפט שבאמת המונח "דאורייתא" מתפרש באופן מילולי: מהתורה. בדומה למה שכתבת. ולכן לשיטתו באמת הלכות שנוצרות מדרכי הדרש הן הלכות מדברי סופרים. ראה שם באורך.
שלום,
תודה על התשובה.
אך אני עדיין לא מבין, במקומות שונים אתה כותב שחז"ל עשו טעויות שונות… אז איך אפשר "לסמוך" על דעתם (כתבת בתשובה: "להבנתם", "פרשנותם"), בטח בדברים קריטיים שמשנים את כל מהלך החיים (כמו הלכות שמירת שבת וכדומה).
אתה לא סומך עליהם בגלל שהם צודקים אלא כי יש להם סמכות והם אלו שקובעים (גם אם טעו).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer