מוזיקה

תמיד שמעתי שיש איסור בלשמוע מילים של שיר שאינו לשבח והודיה להקב״ה. ראית פעם רב חרדי ששומע מייקל ז׳קסון? או אפילו בעברית ראית פעם חרדי ששומע אומר אדם ? סימן שיש משהו איזה מאחורי זה לא ?

האם מותר לשמוע אישה כאשר אני לא יודע איך היא ניראת ?

ראית פעם רב חרדי לובש טריקו? בטח מאחורי זה גם יש משהו, לא?
קול באישה הוא עניין אחר. לדעתי אין בזה איסור פורמלי אלא רק חשש להרהורים. בדוק בעצמך ותחשוב האם זה מביא אותך להרהורים או לא. ואפילו אם מביא להרהורים, אם אתה הולך בשביל האמנות או ההנאה מהמוזיקה אז יש לדון להיתר מצד לא אפשר ולא קא מכוון.

אדחף פורתא בדבר אגב כי תמיהה גדולה היא אצלי מימים ימימה שמערבים הלחן עם מילות השיר. אני אוהב שירה וקורא הרבה, ומחבב לחנים ושומע לפרקים, אבל לחן עם מילים הרי זה כחמר גמל – המילים שמלחינים על פי רוב מילים בינוניות ולא מיטב השירה, וגם הלחן כיון שנעקד למילים אינו הטוב ביותר שאפשר. זה כמו לחפש מסעדות שתוך כדי הארוחה עושים גם מסאג' ברגליים, כנראה לא יהיה האוכל הכי טעים ולא המסאג' הכי מוצלח.

חח הבנתי תודה.

דווקא לדעתי יש משהו בלחן שמשתלב בצורה טובה עם המילים שמרים את השיר לרמה אחרת ומדגיש במילים צדדים מסוימים
וכל גם להפך הרבה פעמים יש לחן יפה שהמילים נותנות לו משמעות
אם אני אשתמש בדוגמה שלך אז אולי האוכל לא יהיה הכי טעים (למרות שלא בטוח) וגם המסאג' לא יהיה הכי מוחלט (כנל)
אבל דווקא השילוב ביניהם ייצור חוויה מיוחדת שתשפר גם את האוכל וגם את המסאג' ושאותה אתה יכול לקבל רק אם תעשה את שניהם ביחד

למה ללכת למסאג'? כידוע, הטעם והריח והמרקם של המזון משתלבים יחד כדי ליצור את ההנאה. אם אחד חסר המכלול חסר.

אבל אפשר (וקל) למצוא מילים לבד שהן יותר מוצלחות מכל המילים בשירים המולחנים, ואפשר למצוא לחנים לבד שהם יותר מוצלחים מכל הלחנים בשירים המולחנים. האם שווה בשביל השילוב לוותר על האיכות בכל אחד מהחלקים? לטעמי לא. אני למשל קורא שירים בזמנים של תחושות מסוימות, ושומע לעתים קרובות צלילים כשאני עובד ולומד ומתרכז, אבל בשום זמן לא מתחשק לי לשמוע מילים מזומרות. ובעולמנו הקט בכל מקום בכל שעה כמעט כל מרחב מקורה מלא במילים מזומרות, ורוב האנשים לא קוראים שירים ולא שומעים סימפוניות. אני לא ממש מבין את זה והעניין עושה לי תחושה של אוטיזם.

לא הבנתי מה סמכותם של הראשונים להקל בזה? אם מסתימת הגמרא משמע שאסור – אז אסור!

כפי שעניתי לך במקום אחר, אנחנו לפעמים מקילים נגד מה שמופיע בגמרא. יש גם סתירות בין סוגיות בעניין. על כך אולי נאמר בין השאר מנהג עוקב הלכה.