מחיאת כפיים בשמחת תורה

האם הרב סובר להלכה למעשה בכללי שניתן למחות כפיים בשבת? והאם גם לפי מנגינה מסויימת?

ניתן להקל כי לא יבוא לתקן כלי שיר, בפרט אם יש עוד סניף להקל (כמו כשזה נעשה בציבור). זה כמו במחלוקת לגבי תרופות משום שחיקת סממנים היום שמקילים לפחות בענייני רפואה שאינם תרופות.

ומה עם שיטת הירושלמי (ביצה ה,ב) ועולא בבבלי (עירובן קד ע"א, ור"ח שם מכריע כמותו)? מדוע לדעת הרב אין גזרת משמיעי קול משום עובדין דחול (כפי שכתבו הר"ן [שבת ב ע"א] ר' שאול ליברמן)?
מה עילה מצא הרב לדחותה?

בגמרא בעירובין מדברים על מוליד קול ולא על עובדין דחול, ולמסקנה נראה שגם זה נדחה. ובכלל דין מוליד לא מופיע בפוסקים הראשונים באופן עקבי (אם כי האחרונים הביאוהו, גם לגבי חשמל בשבת). ובסוגיא שם נראה שהשמעת קול דווקא אינה משום עובדין דחול, אחרת היה עלינו לאסור בכל המקרים שמובאים שם משום השמעת קול שאין לך עובדין דחול גדול מהם (הרבה יותר ממחיאת כף שממש אינה עובדין דחול). וברמב"ם (כג, ד) ושו"ע (שלח, א) מפורש שהוא מחשש שמא יבוא לתקן כלי שיר.
איני רואה מדוע צריך לחשוש לכל שיטה שמישהו העלה אי פעם, בפרט שהיא נראית בלתי סבירה.