מחקרים פסיכופילוסופיה

ואם הוא אומר "מקבל את ההנחות,מקבל את התהליך" אבל לא מקבל את המסקנה"
ברור לנו שזה אבסורד ,אבל התופעה מוכרת ..אנשים רבים אומרים בסוף "כן אבל עדיין לא הראה לי..אני לא מאמין"
הם שומרים על תפיסה שאינה עקבית עם המהלך שעשו.
ראיתי תופעה דומה עם נושא ההשגחה , דמסביר שלא יכול שגם האדם בחר וגם אלוקים , מבינים,מסכימים,ואף על פי כן הם עדיין אומרים שאוחזים בתפיסה הזו.
לעתים כדי להציל את עצמם יגידו "יש דברים שלא ניתן להבין וכו'"..
זה לדעתי חורג אל מישורי הפסיכולוגיה כבר , הם אוחזים בדעה למרות שהיא לא תואמת את ההיסק הלוגי שהם עצמם עשו.
אולי אמונה במובן הזה היא באמת תפיסה שאינה עומדת בהלימה עם היסקים לוגיים, אנשים פשוט מאמינים במה שמאמינים.

לדעתי אין קשר לפסיכולוגיה. הם חושדים שמשהו פגום בטיעון בלי שיודעים לדים אצבע מה בדיוק. כך הוא בפרדוקסים וכך גם בפלפולים טובים. זו אינטואיציה שהלוגיקה שלהם לא מספיק חדה כדי לגבות אותה.
במקרה שמדובר בתופעה מתחום הפסיכולוגיה (הדחקה וכו'. זה יכול לקרות) שוב אין בה עניין פילוסופי.

לא חושב שמדובר בהכרח בפסיכולוגיה במובן הפסיכואנליטי כגון מנגנוני הגנה וכו'.
אלא בבעיה מהתחום הקוגניטיבי , כמו שאמרת הכלי הלוגי חלש או לקוי , מעניין אגב למה ואיך נוצרה ההפרדה הדיסציפלינרית בין כלי הרגש לכלי הלוגיקה .. וכי הלוגיקה היא לא חלק ממרכיבי המוח כמו הרגש בדיוק?

מה הרב חושב על שיטתו של אנרי ברגסון?
תודה