מידות טובות?

לא הבנתי את השאלה. מי שחושב שאלו ערכים (בעיניי זה אכן כך), רואה שיש בהם ערך לעצמם. מידה טובה אינה רק אמצעי להתנהגות נאותה. להיפך, זו המטרה היסודית יותר. ההתנהגות היא רק פועל יוצא. לכן התנהגות טובה ממניעים צדדיים או פסולים לא תיחשב מבחינתי להתנהגות ערכית. חסרה המוטיבציה (=המידה), ובלעדיה אין מוסר ואין ערכים.
אגב, כתבתי כאן פעם להקשות על קושייתו הידועה של מהרח"ו בשערי קדושה מדוע לא הצטווינו על תיקון המידות. והקשיתי עליו שההידבקות במידותיו של הקב"ה היא מצווה מנויה אצל רוב ככל מוני המצוות, אז מה הקושיא? תשובתי היא שהמצווה היא ללכת בדרכיו של הקב"ה, שהרי מידות במובן האנושי אין לו. לכן המצווה אומרת לנו לנהוג כמותו. אבל מהרח"ו מניח שיש גם חובה לתקן את המידות, בלי קשר להתנהגות. על כך הוא שואל מדוע לא הצטווינו. התשובות לכך ידועות ואכ"מ.