מיסטיקה

שלום הרב, 
לפי ההגדרה של מיסטיקה בשיעורים, הידע המיסטי חייב לעבור בצורה של אמון מכיוון שהוא לחלוטין סובייקטיבי ותלוי בחוויות האישיות של האדם שמחזיק בידע.
שאלתי היא מה לגבי הפסיכולוגיה של האדם או מושג הנפש? האם העולם הזה וכל הידע שבו הן מיסטיקה? הרי כל התוכן הפסיכולוגי של האדם, הרצונות המחשבות הרגשות (אפילו תחושת הכאב אבל אולי זה קצת סוטה מהשאלה) כל אלו ועוד הם עולם סובייקטיבי לחלוטין ונתון לשיפוט מבחוץ ורק מתוך אמון, או מתוך חוויה אישית.
ואם לדוגמא נסתכל על פסיכולוגיה אל מול תחום מיסטי כמו נומרולוגיה – הרי שאפשר ללמוד פסיכולוגיה באופן תצפיתי, כמו מבט על ילד שגדל, או ניתוחים יותר כללים של חברה ודתות הנשענות על סקרים וסטטיסטיקות. אבל כל זה קיים גם במיסטיקה, בנומרולוגיה – אדם יכול להעביר הרצאות על הסיבה שבגללה חברות שנוסדו בתאריכים מסוימים רווחיות יותר ולהביא דוגמאות לכך, או לנבא כל מיני דברים שיקרו כמו רעידת אדמה ונפילת השוק.
יש בשני העולמות האלה ״תצפית״ אבל בשניהם התצפית מגיעה עד למידה מסוימת שבה אנחנו כבר נתקלים בהבדלים שבין העולם האובייקטיבי והסובייקטיבי.

הרב הוא דואליסט. גם אני. והדואליזם טומן בחובו ספק סוליפסיסטי, אולי קטן שבקטנים אבל עדיין הוא שם – הקיר הזה או בעיית הגוף-נפש. האם הנפש היא מושג מיסטי בעיניך? 

 
דרך אגב, בעיני יכול מאוד להיות שהתשובה היא כן, אבל לדעתי בשיעור השני כן אמרת משפט או שניים על פסיכולוגיה ולא כללת אותה עם מיסטיקה.
 
אודה מאוד לתשובה