מעשר כספים

למה לרב יש חשדות מסוימות לגבי זה ? יש סבירות שזה לא תורה מסיני ?

השאלה האם זה נאמר כהוראה מעשית לבחון את הקב"ה, ומתי זה אמור לעבוד ואיך צריכה להיעשות הבחינה. ואולי בכלל זה נאמר להמרצה ולתפארת המליצה (אל תדאגו מההפסד) ולא כהוראה מעשית.

שלום לרב,
אם זה נאמר רק להמרצה למה נפסק בשולחן ערוך יורה דעה חיוב לתת מעשרות ?

בס"ד ט"ו באלול ע"ז, ראש השנה למעשר בהמה

לישראל – שלום רב,

אם הנביא מבטיח – זה בוודאי עובד, אך כמו כל ניסוי – צריך להקפיד על התנאים. כגון: (א) הפרשת מעשר בדיוק. (ב) לוודא שהוא ניתן למטרות ראויות על פי ההלכה. (ג) לא לעשות דברים שבטבעם מביאים לעניות, כגון התנהלות כלכלית לא מחושבת או עשיית חטאים המביאים לידי עניות.

כדאי לציין, שמעבר להבטחת הנביא, עצם ההפרשה היא גם סגולה טבעית להצלחה. היא מרגילה את האדם להחיות לפי חשבון ולשים לב להכנסותיו ולהוצאותיו. וכן היא מרגילה אותו לא לבזבז את הכל מיד, אלא לשים כסף בצד לעת הצורך. הרב אליעזר מלמד מציע להפריש מכל הכנסה עשירית לצדקה ועשירית לחיסכון.

זאת ועוד, כאשר אדם רואה כמה ברכה הביאה העשירית שנתן לנזקקים, וכמה הם מודים לו על המעט שנתן להם – הוא מגלה לפתע כמה רב ערכם של תשע העשיריות שנשארו בידו, והוא שמח בחלקו.

כשאדם עוזר לעצמו, מנהל את ענייניו בחכמה ונושא ונותן באמונה – אז באה ברכת ה' השומרת ומפתחת, ומשלימה את ההשתדלות הטבעית. כך נראה לענ"ד.

על ענייני מעשר כספים. האם הוא מדאורייתא, מדרבנן או מנהג? והאם חייבים בו גם כשהמצב הכלכלי דחוק? והאם הבטחת הנביא 'ובחנוני' נאמרה רק על מעשר מהיבול החקלאי (שעליו מדובר בפסוק) או גם על 'מעשר כספים'? ולאלו מטרות ניתן לתת מכספי המעשר וכו'. ראה בשיעורו של הרב אליעזר מלמד, 'צדקה ומעשר כספים', באתר 'ישיבה'. ותן לחכם ויחכם עוד'.

בברכה, ש.צ. לוינגר

ישראל, לא הבנתי את שאלתך. חובת המעשר כתובה כחובה. מה שדיברנו עליו הוא רק ההבטחה של "בחנוני נא בזאת".