מפני מה אסור להשתמש בעבודה זרה?

שו"תקטגוריה: הלכהמפני מה אסור להשתמש בעבודה זרה?
יוס שאל לפני 5 שנים

מדוע אסור להשתמש בדברים של עבודה זרה? אני הרי לא מאמין באותה עבודה זרה, כלום מחמת שכמה שוטים משתחווים לו, יחשב למוקצה מחמת עצמו? מה הפסול בכך? 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 5 שנים

ראשית, איסור השימוש הוא בגלל איסור הנאה מע"ז, לא בהכרח מחשש שמא תבוא לעבוד בעצמך. כמו שיש איסור הנאה מערלה או חמץ בפסח. שנית, פעם היה יצר ע"ז, ואז כנראה כן היה חשש כזה.

יוס הגיב לפני 5 שנים

לא הבנתי. אני שואל למה בגלל שיש כאלו שהחליטו שהם עובדים עציץ, יהיה עלי אסור להשתמש בזה. וכי אם מישהו יחליט שמקרר זה מילה גסה, יהיה לי אסור להגיד מקרר?! עבודה זרה זה הבל. ובגלל ההבל שלהם, אני צריך לסבול?!

mikyab צוות הגיב לפני 5 שנים

הבנתי שזה מה שאתה שואל, ועניתי לך: אתה מבין למה יש איסור הנאה מערלה? עץ כלשהו החליט להוציא פירות בעודו צעיר, אז אתה אשם? למה אסור לך ליהנות מפירותיו?

יוס הגיב לפני 5 שנים

קשה לי להגדיר בדיוק את ההבדל, אבל אני חש הבדל אינטואטיבי. אולי בגלל שהעץ לא קשור למעשה של בני האדם. ערלה זה איזה מצב אובייקטיבי של העץ שמשום מה נאסר. אך עבודה זרה זה לא מציאות אובייקטיבית, זה סתם מלמול הבל של אנשים. קשה לי לראות בזה איזה חפצא של ישות מהותית שתאסר. אבל אחשוב על זה. תודה על התשובה. אנסה להגדיר לעצמי יותר את הדברים

י.ד. הגיב לפני 5 שנים

באמת אומרת הגמרא שעובדי עבודה זרה לא מסוגלים לאסור את ההרים עצמם. ואולי בעקבות זה אפשר לחלק בין דברים הקיימים ממילא לבין דברים שקיבלו את מציאותם מהמציאות האנושית. כך למשל סוכה הגבוהה מ20 אמה אפשר למלא אותה בקש ובגבבה הבטלים לקרקע אבל אי אפשר למלא אותה בכרים ובכסתות שאינם בטלים לקרקע כיוון שכרים וכסתות שייכים לעולם האנושי (אחשביה). גם בחמץ בפסח לשיטת רש"י שאנו מבטלים אותו ומחשיבים אותו כעפר הארץ ועדין אנחנו בודקים חמץ שמא נמצא גלוסקה נאה בפסח ונחשיב אותה.

עבודה זרה רגילה היא חלק מהעולם האנושי ולכן היא נאסרת כל עוד היא נחשבת חלק מהעולם האנושי. רק כאשר עובדיה מבטלים אותה מהתפקיד שלה בעולם האנושי שלהם היא בטלה ומותרת.

מאמר טוב שקראתי על ההפיכה של עיצוב לאומנות כאשר שמים אותו במוזיאון:
https://www.erev-rav.com/archives/35462
לפי המאמר הזה אם הכנסיות יהפכו למוזיאונים יהיה מותר לבקר בהן (במהרה בימינו).

השאר תגובה

Back to top button