מצווה לקיים דברי המת
פלוני חושב על פי מה שלמד מרבותיו שיש עניין גדול להיקבר בארץ ישראל וזכות היא למנוח שיעלו את עצמותיו לארץ ישראל.
אלמוני ת"ח ממשפחתו הרחוקה נפטר. בחייו עסק בקבלה הרבה והוא אחז בדעה שרע מאד להעלות עצמות.
הנימוקים והראיות והמקורות לכל שיטה פחות מעניינים, כי אני שואל שאלה מוסרית-הלכתית שהמקרה צצה באירוע כזה.
כעת האם יש עניין לנהוג בעצמותיו לפי דעתו שלו אף שאני ורבותיי לא מסכימים איתה? או שכיון שמת פקעו כל זכויותיו ופקעו חובותיי כלפיו ואעשה מה שלדעתי מועיל לו ונכון.
אם אתה חושב שזה מזיק לו, למה שתעשה לו נזק? זה שהוא רוצה בכך, אז מה? אם אדם ירצה שארביץ לו, האם עליי לעשות זאת?
משום מה נשמטה ממני השאלה הזאת. מחילה.
אני חושב שזה טוב לו. הוא בחייו חשב שזה רע לו. האם יש עניין להעניק אוטונומיה למת?
לדעתי אין רשות לעשות לאדם משהו שהוא עצמו לא רצה בו. זהו אולי גם חלק מהמצווה לקיים דברי המת.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer