מצוות אמונה
ראיתי שכתבת בכמה מקומות שלא יכולה להיות מצווה על אמונה כי אמונה לא תלויה בציווי או בחירה, וכמו שכתב רבי חסדאי קרשקש בהקדמה לאור ה'. וכתבת שלא משמע ברמב"ם ועוד שזו מצווה הצהרתית אלא הוראה קונקרטית שלדעתך לא אפשרית.
- מה דעתך על הפירוש שהמצווה פונה למי שכבר מאמין בקיומו של אלוהים בסבירות מספיקה כך שקיבל עליו את המצוות, וכעת המצווה עליו היא לחזק את האמונה יותר – ללמוד מחשבת ישראל וקבלה או תכנים אחרים שמקרבים אל הדעת את הקיום האלוהי וגורמים לאדם לחשוב שהוא מובן יותר, מחובר יותר לחייו, ולרוב האנשים זה גורם להרגיש יותר מחוברים לאלוהים בחוויית החיים שלהם, וגם בשכל זה יכול לגרום לסבירות שהוא קיים לעלות (כי זה נראה להם עכשיו יותר הגיוני). ומטרת המצווה היא שיהיה לו יותר קל לקיים מצוות ולהימנע מעבירות, כי כשזה ברגש ובחוויה הרבה יותר קל להכניע את היצר מאשר שזה בשכל יבש. ואם לא הייתה את מצוות האמונה, אז אדם היה יכול לטעון הרבה פעמים שהוא אנוס כי הוא לא היה להתגבר על היצר, אבל אחרי שישנה מצוות האמונה – אז הוא היה צריך לחזק את אמונתו כך שיוכל להתגבר על היצר.
- איך לדעתך אפשר להסביר את העובדה שבפועל חלק גדול מהדתיים כולל רבנים ותלמידי חכמים מקבלים את ההגדרה של מצוות האמונה כפשוטה, ודנים איך צריך להאמין ומה האמונה הנדרשת, ואף אחד לא שואל את עצמו: איך בכלל אפשר לקיים ציווי כזה? מדברים שונים שקראתי זה נראה מאוד מוזר כי השאלה אפילו לא מטרידה אותם, אלא ברור להם שאפשר לצוות על אמונה, והשאלה היא רק מה בדיוק הציווי.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
1 Answers
- זה ההסבר המקובל. המצווה היא להעמיק יותר ולהפנים את האמונה. אפילו בלי שיש לך ספק, יש הבדל בין מה שיודעים בראש, בבחינת "וידעת היום", לבין "והשבות אל לבבך". אמנם זה לא נראה מהניסוח ברמב"ם. המצווה היא לידע שיש שם מצוי ראשון.
- כי הם לא חושבים. ההרגל והחינוך שמטיף לכך בעוצמה (כי מפחדים מאד מהרהורי כפירה) גורמים להם לא לשים לב לזה.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer