מקרא

הציקה לי שאלה, מעניין אותי איך הרב התמודד איתה;
בולט בתורה שבשלב של היווצרות האומה ישנם כמעט אך ורק זכרים. איני מתכוון לכך שהגברים משחקים בתפקידים יותר מרכזיים, וגם לא לכך שברוב הפעמים הנשים לא מוזכרות כלל (כמו בדורות שמאדם עד אברהם). אני מתכוון לכך שמאברהם עד הדור של בני השבטים – נולדו רק שני בנות!
בשונה מאדם עד אברהם שכ' ויולד בנים ובנות, אצל אברהם ל"כ, וכן אצל יצחק [לגבי אברהם אמנם יש דעה בגמ' שהיתה לו בת]. כן לגבי בני יעקב – הבת היחידה היא דינה, וגם לדבי בניהם – שבעים נפש מורכבים כמעט לגמרי מזכרים (למעט דינה, ואולי גם יוכבד).
[אמנם יש דעה במדרש שכל השבטים נולדו עם תאומות – והביאוה רש"י ורמב"ן. ורמב"ן מעיר שלפי דעה זו צ"ל שכל הבנות מתו קודם שירדו למצרים, אחרת היו צריכים להימנות בכלל הנפשות שירדו למצרים].
איך מתמודדים עם כזו תופעה שבמציאות המוכרת לנו היא לא נתפסת – שלוש דורות של זכרים בלבד (למעט שני נקבות) [וגם זה שמתו כל הבנות לפני ירידת מצרים זה לא נתפס מציאותית, מלבד עצם האי סבירות שכל השנים עשר לידות יהיו לידות כפולות].