נאמנות חלקית, מיגו

שלןם וברכה,
האומר זה בני נאמן לעניין ירושה מיגו דאי בעי יהיב ליה את אותו הממון. שואל הרשב"ם שאין לו מיגו כעת לגבי מה שעתיד לקנות ואין לו כרגע, ועונה דאה"נ ודאי אינו נאמן אלא על הכסף שיש לו כעת 
הוא כ גחרשץי את אשתי לפני חודש, לפי שיטה אחת (דפלגינן) נאמן על העתיד דבידו לגרשה ולא על העבר שכבר אינו בידו.
שאלתי היא איך בשני המקרים האלו פוסק הב"ד פסק שאף אחד לא טען,
איזה מציאות מניחה הב"ד לתת לו כסף רק דאז, האבא לא טען שנתן לו הכסף אלא שהוא בנו ויעבור אליו בירושה עובדה שכנראה אין אנו יכולים לקבל עקב הקושי על כסף העתידי, 
וכן באשה הוא לא טען שהוא גירש אותה עכשיו שזה "כנראה" (וכנראה שלא) מה שהב"ד מניח , ולקבל את טענתו השלמה א"א עקב הלמפרע שאינו בידו,
איך עובד אם כן פסק הב"ד, זה נשמע שהוא לא פוסק עובדות נטו, אלא סוג של זכויות אבל איני מצליח לנסח זאת ?
תודה