נורמות ואמונות ביהדות
שלום רב,
אני לאחרונה גיליתי את עמדותיך על נושאים שונים. כמו אצל כולם, דברים משכנעים ומשכנעים פחות. תתקן אותי אם אני טועה אבל אני מזהה אצלך נימות ליבוביציות מעודכנות לדור שלנו, שהרי ראיתי אמרות כמו : אין כזה דבר רעיון של יהדות, לימוד תורה זה קביעת הלכה לפני הכל וכדומה. כל זה נראה לי מופרך לחלוטין כשרואים את האוצר הגדול של ההגות היהודית, והמינון הכל כך קטן של המצוות בתנ"ך ביחס להיסטוריה ולפתגמי חכמה כלליים. אפשר בהחלט להיות פלורליסטי ופתוח, אבל לדחות את העקרון הבסיסי שיש אמונות שהן בפנים ויש כאלה שהן בחוץ זה בעיני סתירה לוגית, ולא רק ביהדות אלא בכל תחום שיהיה. אני אדם רציונלי קיצוני ברמות, אבל בכל זאת לא מתיר לעצמי לקבוע שכל התובנות שלי הם יהדות פרופר. יש לי דעות מאוד לא מתאימות עם האמונות הקלאסיות של הדתיים למיניהם, אבל אני יודע באיזו קטגוריה לשייך אותן. לא כל דבר שחושבים נכון הופך מיד לתורה. זאת הטעות הגדולה של הרמב"ם בעיני, שרצה לייהד את אריסטו בכל מחיר. פשוט איוולת. וגם אם אתה הולך לכיוון ההפוך, הוא גם נראה לי מוטעה באתה מידה.