סיבתיות ונאומנה

ערב טוב!
יעקובי שאל על קאנט שאם כדבריו שכל עיקרון הסיבתיות אכן קיימת רק בפנומנה, א"כ אין כל סיבה ויכולת לקבוע שיש נאומנה, משום שהרי שם אין סיבתיות.
ברצוני לטעון בדיוק להיפוך- אכן לנאומנה כקודמת לעולם התופעות באמת א"א לייחס סיבתיות שגורמת לתופעות להתרחש, אולם ע"כ שיש מעבר לפנומה פרי הכרתנו, משום שאנו לא יצרנו את עצמינו.
כלומר, טענתי היא שכל שאלת יעקבי נכונה רק כאשר מגדירים את הנאומנה כקיימת מחוץ/קודמת להכרתנו (הפנומנה), אולם אם נהפוך ונטען/נגדיר את הנאומנה כמקור קדום יותר להכרתנו (אולי זה מתאים עם כוונת הרב בכך שהאינטיאציה מכירה בחוק כגון הסיבתיות ובאתיקה וכו'?), ממילא ע"כ שקיימת.
תודה רבה!