סירוב למילואים
אבקש להתייעץ איתך, אני אמור להתחיל בסמסטר קיץ שני קורסים קשוחים באוניברסיטה הפתוחה, וקיבלתי מילואים בשישי האחרון.. אם אשאר עד אז במילואים (יש לנו צו פתוח בינתיים)
עד היום התייצבתי לכל מילואים אבל הפעם לא חושב שאצליח לשלב ביניהם, ודחיית הקורסים האלה תפגע בהמשך הלימודים, כמובן שהסד"כ מצומצם ואם אלך אפגע קצת בכוח וגם עצם היציאה באמצע המילואים קצת לא מוסרים, מצד שני גם הלימודים (תחום מדעי) חשובים למדינה, ובידיעה שאני חוזר שוב למילואים בהמשך החיים האם זה יהיה נכון להתרכז בלימודים? או להישאר עד סוף המילואים גם במחיר פגיעה בציון הקורסים/דחייתם לשנה הבאה ושיבוש שנת הלימודים הבאה?
תודה רבה
שאלה קשה מאד ואיני חושב שיש לה תשובה אחת כללית. אבל מכיוון שהמדינה/הצבא פוטרים זה תם כך הרבה מאד אנשים משירות צבאי, לא נכון לשלם מחיר כה כבד כדי לשרת. בעיניי במצב כזה מוצדק לא לוותר. בעיניי מוצדק גם לסרב בכלל.
אם כולם יינהגו כך הלכה המדינה…
מה אם הצו הקטגורי.
מה עם הצו הקטגורי?(סליחה על השגיאת כתיב).
לא, המדינה לא הלכה. להיפך, אם כולם ינהגו כך, הממשלה תבין שאי אפשר להמשיך לפטור כל כך הרבה צעירים מגיוס.
כולן וכולם צריכין להתגייס, צריך לייצר מצב שבו לא יהיו תירוצים לאף קבוצה (לדוגמא גדודים נפרדים אחד לנשים, אחד לגברים, ואחד מעורב) או לפחות מה שנקרא ללוות את "הגנב עד פתח הבית" שכולם יראו שזה רק תירוצים, לדעתי להקות צבאיות, גלי צה"ל, ספורטאי מצטיין, כל התפקידים המיותרים בקריה, צריך להפסיק אותם, ג'ובניקיות וג'ובניקים זה חשוב, טבח זה חשוב, טבח בלבנון הוא קרבי לכל דבר וענין, זה שהפנסיה לאנשי קבע זה עד גיל 45 זה לא בסדר זאת קבוצה שדאגה לעצמה, בכלל זה שלנשים הפנסיה עד 62 זה מראה שאין שווין אמיתי, ואם תגיד שזה הולך לפי תוחלת חיים, אז מבחינה סטיסטית לנשים יש יותר
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer