סמכות פורמלית בעובדות

אז בעצם לפי הרב סמכות פורמלית בעובדות היא מכריחה אותי לחשוב בדיוק ככה ולא אחרת, כלומר ציווי ללא דרך הפרה? אני מנסה לחדד את ההגדרה בשבילי

מצווה עליי לחשוב משהו.ולכן אין דבר כזה.

כלומר זה מתנגד לעיקרון הבחירה החופשית? כלומר שמבחינה מעשית אין שום דרך לחייב אדם לחשוב משהו, כי המחשבה של האדם תלויה רק בו? ואם מישהו מחייב אותי לחשוב משהו – זה לא מחשבה שלי אלא שלו, אני עוד לא השתכנעתי.
(מצטער על החזרות, לא יודע למה אני מסתבך עם זה…)

אין כאן מה להסתבך. אי אפשר להורות לאדם לחשוב X. אפשר רק לשכנע אותו ש-X. אם לא שכנעת אותו א הוא לא חושב X. אז מה תעזור הוראה לחשוב X? הרי בפועל הוא לא חושב את זה.
זה שונה מהוראה לעשות X. כאן גם אם הוא חושב שלא נכון לעשות X עדיין יש אפשרות להורות לו לנהוג כך.

אוקי הבנתי, תודה רבה הרב!

באותו הקשר, האם אתה חושב שלאקדמיה יש סמכות לקבוע את השפה העברית? הכוונה לא להמציא מילים חדשות(שזאת סמכות פורמלית) אלא להכריע מחלוקות בין פרשני התנך(שאז מדובר כבר על עובדות).

לאף אחד אין סמכות ביחס ללשון. יש מומחיות לשונית, ובהחלט יש אנשי אקדמיה שיש להם מומחיות כזאת.

בהנחה שסוגסטיות עובדות – אם אדם ישנן לעצמו מנטרות או ישים עצמו בסביבה של מטיפי מנטרות – גם דעתו תשתנה. לפי זה,על פניו, אפשר לחייב אדם לחשוב x? נראה לי שאמירת י'ג עיקרים כחלק מהתפילה הוא ניסיון כזה ובאופן כללי נראה שמחנכים דתיים רבים דוגלים בשיטה הזאת( ולצערי זה מצליח)