עולם הבא אל מול התערבות אלוקית
לגבי התערבות, כתבת שאתה לא מקבל בגלל ש-
1. אין אינדיקציה.
2. נטל הראיה הוא על מי שטוען. ולא הובא כזה.
3. לא מסתדר עם תמונת העולם המדעית.
אותם דברים אפשר לומר על העולם הבא, ואף יותר :
– לא מוזכר בתורה (השגחה כן מוזכרת).
– אם להשגחה יש סוג של "נקודות זכות" (שאתה שולל) של שרידת היהודים ושיבת ציון, הרי שלעולם הבא אין שום "נקודות זכות" .
– השגחה עוד איכשהו מוגדרת, לעומת מה שקרוי "העולם הבא". העולם הבא אף יותר אמורפי. אולי אף "נונסנס".
מדוע על השגחה סובר אתה שלא קיימת היא ואף כותב על כך, אך לגבי "העולם הבא" מסתפק אתה ב "לא יודע" ?אם לא פספסתי משהו בהסבר שכתבתי מעלה, קל וחומר שלדידך אין עולם הבא, לא?
לא. עוה"ב הוא משהו שאנחנו לא אמורים לתפוס ולכן אין קושיא מזה שאיננו רואים אותו. לכן זו שאלה של אמינות המידע שמסרו לנו.
אבל גם השגחה זה משהו שאנחנו לא אמורים לתפוס (מבחינת התוצאה), אם נשמות מתגלגות, לא?
הרי, עם כל הכבוד לרבנים שמודיעים לכולנו שהם מעריכים "מדוע הגיעה הקורונה לעולם" (למשל),
אמירה רצינית יותר (ומאפיינת יותר) היא "אין אנו יודעים חשבונות שמים".
תוכל להבהיר מה ההבדל בין "משהו שאנחנו לא אמורים לתפוס" (העולם הבא) לבין משהו שאתה מכנה נונסנס?
מהי המשמעות של משהו שאנו לא אמורים לתפוס?
לא מבין מה ההסתבכות כאן. דברים פשוטים ביותר. עוה"ב או גלגול נשמות (זה לא אותו דבר) אלו תזות שאין לאף אחד אפשרות לבדוק אותן. מגיע אלינו מידע מהקב"ה לגבי תזה כזאת, והשאלה היחידה היא האם המידע הזה אמין (כלומר האם הקב"ה באמת אמר זאת) או לא. לעומת זאת, לגבי השגחה, מדובר על טענה לגבי שינוי חוקי הטבע על ידי הקב"ה. זה משהו שאנחנו אמורים לראות, וזה שלא רואים זו פירכא על התזה הזאת (אולי יש תירוצים, שהוא מסתתר מאיתנו וכדומה, אבל נטל הראיה הוא על מי שטוען זאת).
אף אחד מאלה אינו נונסנס. נונסנס הם דיבורים חסרי משמעות (ולא דיבורים לא נכונים).
משנה מפורשת עשרה דברים נראו בערב שבת בין השמשות.
ומפורטים הדברים שאנו רואים כניסים.
כלומר, לפי המשנה גם אלו נבראו עוד בבריאת העולם, כלומר, אין מדובר בניסים.
בעוד שעל עולם הבא אין מחלוקת על עצם קיומו בין רבותינו. [גמרות מפורשות] הנושא של גלגולים האם זו אמת או פנטזיות שלקוחות מאמונות תפלות שהחלו להיות רווחות בעולם לפני קצת יותר מ 1000 שנה…זה שנוי במחלוקת עזה בין הראשונים [בגאונים שללו אותה וכמדומה שאף בזו לה ולגלגו עליה] ואף יותר מאוחר יש בזה מחלוקת. ומי יוכל להכריע ? מה עוד שזה לא מוזכר כלל בחז"ל לא בבבלי ולא בירושלמי למרות שהתלמודים לא משכו ידיהם אפי' מכל מיני אגדתות מופלאןות ומוזרות ומפונטזות… משמע לא הכירו את הנושא בכלל…
"""מדובר על טענה לגבי שינוי חוקי הטבע על ידי הקב”ה. זה משהו שאנחנו אמורים לראות, וזה שלא רואים זו פירכא על התזה הזאת"""
הרצון לראות את האלוקים עושה את הנס
מתחת למיקרוסקופ שדרכו אתה צופה נועדה לכישלון.
האלוקים פועל את פעולותיו הנסיות כאשר יש צורך לכך, ולא כאשר אתה מחפש אותו בכח.
גם לחפש אותו בדיעבד זה לא ילך, כי הנס מסתתר בתוך השרשרת הטבעית הרגילה. לא יכול אתה לעקוב ברמת החלקיק.
יוצא שכל התזה הגורסת כי "הינו אמורים לראות אותו מתערב בטבע" מלכתחילה אינה נכונה ולא בדיוק מבואר מול איזה סגנון של "התערבות אלוקית" היא יוצאת.
כדי להרים את נטל הראיה עלינו לשמוע קודם טענה שמתארת באופן אמיתי את פעולת האלוקים.
זו האפולוגטיקה הרגילה והרווחת, והסברתי לא פעם מדוע היא חסרת בסיס.
מעורבות אלוקית בעולם פירושה חריגה מחוקי הטבע. לא מדובר על ציפייה למעורבות אלוקית במצב וזמן ספציפי. אם תבחן סטטיסטית לגבי קבוצה וקבוצת מדגם את התלות של המצב הרפואי והאחר שלהם בתפילות או בקיום מצוות זו בחינה אמפירית לכל דבר. ואין בעיה גדולה לעשות זאת.
כל חוק טבע אתה יכול לטעון לגביו שאולי לא ראינו ולא ראינו אינה ראיה. לא כך עובד מדע.
בקיצור, מי שירצה להתבצר בדוגמה המקובלת תמיד יוכל. אבל זה לא סביר, ובעיניי גם מי שעושה את זה בעצמו לא באמת מאמין בזה. הארכתי בזה בכמה מקומות כאן באתר ובספר השני של הטרילוגיה
מה בנוגע לשאלה שאף אם המידע שעבר מן פיו של המתנבא עד עתה הוא אמין.
אבל יש את שאלתך כמדמוני ששואלת שמכיוון שאין לעוה"ב הרבה סיבה להרשיע את הרשעים כי כבר הם ממילא אינם, אז לא יהיה גיהנום או משהו בסגנון.
לא זוכר בידיוק. אבל משהו כזה.
"""אם תבחן סטטיסטית לגבי קבוצה וקבוצת מדגם את התלות של המצב הרפואי והאחר שלהם בתפילות או בקיום מצוות זו בחינה אמפירית לכל דבר. ואין בעיה גדולה לעשות זאת. """
אני מחויב לאמת.
אני מניח שאם ניקח 10,000 חולים סופניים (נותרו חודשים לחיות) דתיים-מאמינים שעשו עליהם מלא תפילות וצדקות וכו', וניקח 10,000 חולים סופניים אתאיסטים שאף אחד לא התפלל עליהם, נגלה שאף אחד משתי הקבוצות לא שרד.
אולי יהיה איזה דתי או שניים שהחלימו, אבל כנראה שגם נמצא איזה אתאיסט או שניים ששרדו.
אם כך, לכאורה שאלתך נכונה -מה משמעות התפילות – האם לא רואים פה בהכרח שאין התערבות אלוקית?
להבנתי, אחרי שגזר הדין ניתן מלמעלה, צריך להיות משהו ממש-ממש גדול כדי לשנות אותו.
הדין עצמו לשיטתי הוא כמעט תמיד לא טבע, אלא דין משמים, בין אם זה משהו שהאדם ביצע בגלגול הזה, בגלגול הקודם, או שהוא פשוט סיים את חלקו בעולם הזה.
תחשוב על יהודי צדיק וחסיד, נותן צדקה ועושה טוב שאיכשהו יצא והוא רצח.
השופטים גזרו את גזר דינו למאסר עולם.
מיד הביאו אינספור מליצי יושר, ואנשים שהתחננו בפני השופטים שישנו את גזר הדין ויתחשבו בצדקות ובמצוות שהוא עשה. כ"כ הרבה אנשים סיפרו איך הוא מימן את הניתוח של הבן שלהם בחו"ל, ואיך הוא היה לומד תורה שעות בבית המדרש וכו' וכו' וכו'
האם השופט ישנה את גזר הדין?
כנראה שלא. ובצדק.
יש עניין של המתקת הדינים וכו', אבל הדין בבסיסו קיים, כי ידוע כי הנאשם ביצע רצח מדרגה ראשונה.
מדוע יש כ"כ הרבה רבנים ומקורות שמראים שצריך להתפלל וה' יושיע ("אפילו חרב חדה מונחת וכו')?
א. בשביל הסיכוי הלא גבוה שמשהו מאד-מאד גדול אכן יקרה וה' כן יושיע.
ב. עבור התחושה של המתפלל.
ג. התפילות ילכו למשהו אחר. לא עבור מה שאנו מכוונים אליו. אולי משהו שקשור לאותו אדם.
אין פה אפולוגטיקה מצידי, אלא ניסיון כנה (גם אם כואב) להציג את האמונה היהודית ולהבהיר שהקב"ה לא עובד אצלנו. כדי לשנות את רצונו, לשנות דין שנגזר, צריך לקרות משהו גדול באמת.
נדגיש שאם "גלגול נשמות" לא היה קיים כקונספט די בסיסי ביהדות (בימנו), אכן שאלתך היתה חזקה יותר, שכן רואים באופן ברור שיש אנשים שסובלים מבלי שחטאו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer