עזב אלוקים את הארץ

ראשית, תודה על התגובה המהירה.
שנית, אכן אני קרוב לאנשים שהיו סמוכים לרב אליהו במשך שנים וכמה הסיפורים התרחשו איתם. ולכן כנראה שיש לי מידע מדוייק ואמין.
שלישית, הסיפורים על הרב אליהו הם רק מעט מזעיר מכל הסיפורים על כלל גדולי ישראל, שהרי סיפורים כאלה ישנם גם בגמרא לעשרות, כמו הגמרא במסכת תענית שמביאה את הסיפורים על הורדת גשמים על ידי אמוראים, כמו בסיפור של רבא ואפרא הורמיז שמסופר שבאמצעות התפילה הוריד גשמים בתקופת תמוז(אולי זה גם הסתברות על ידי יודיד הכסף?), ועל דרישת שלום מן השמים שהיו מקבלים אמוראים לפי צדקותם, ועוד סיפורים במשך כל הדורות, כמו של שו"ת מן השמים או חלום הסמ"ג או סיפור האור זרוע . גם הרמב"ם קבע יום הודאה על הנסים שנעשו איתו וכו'. וכן סיפורי ר' חיים על הגר"א וסיפורי ר' חיים ויטאל על האר"י וכן עוד רבים רבים, שמעידים על השגחה אלוקית פרטית …ומנסוח בסליחות בביטוי 'מי שענה…הוא יענה'. (אמנם נראה שאינך אומר סליחות …או שאני טועה?)
אלא שגם אם תטען שכל מאות הסיפורים הם לא נכונים וחלקם מחסידים שוטים וחלקם הומצאו בשקר על ידי הרבנים הגדולים עצמם, והשאר פשוט טעות באבחנה והבנת סטטיסטיקה שידועה רק למומחים בתחום…(אגב זה לא לא נראה לך יוהרה לטעון כך ..רק כדי לאשש את התזה שהחלטת שהיא נכונה…?)
כאן אפשר לבדוק. האנשים נמצאים מסביבנו, וגם אם לא כל הסיפורים נכונים ומדוייקים, אבל מספיק שרק עשרים שלושים אחוז נכונים, הרי שלא עזב ד' את הארץ. ואולי כדאי לשמש קצת את הצדיקים הללו לשאול כיצד מעמיקים את הקשר עם הבורא ? וכיצד מתפללים?
ובכלל הרעיון של אדם מבוגר שצריך פחות תלות הוא רעיון שודאי יש בו אמת וכבר מופיע בספרות חכמי ישראל. רק שמהצד השני היחס בין ד' לעמו דומה גם ליחס בין רעיה לדודה כידוע, וזה דורש תקשורת, ולכן מצב שאין בו דיבור ויחס הדוק הוא מצב של חוסר וגלות , ועתיד להשתנות כמופיע בתורה ובנביאים.
לגבי הסיפורים שמסתובבים, אני מסכים שאין חובה לבדוק כל סיפור שיש בעולם, אלא שסיפורים רבים ומשמעותיים שבהישג יד לבודקם, בדורנו אנו ובסביבתנו, ההגינות אומרת לבודקם.
בנוסף, האם אינך חושב שלגדולי הדורות הייתה ידיעה שנובעת ממקורות עליונים ורוחניים, כדוגמת רוה"ק, או התנוצצות נשמתית וכדו', כמו שכותב הרב קוק ""לפרקים תפקדנו בברק עליון מזיו של מעלה מאור עליון שמעל כל רעיון ומחשבה. השמים נפתחים ואנו רואים מראות אלוהים". (אורות,צמאון לא-ל חי)?

משום מה לא ענית לי לגבי בדיקת הניסים של הנוצרים ושאר מכשפים, פגאנים ואנשי ניו אייג'.
באשר שלאלתך האחרונה, התשובה היא לא. לדעתי אין להם ידיעות מעבר למה שיש לבני אדם רגילים. הם יכלו להיות חכמים ובעלי אינטואיציה טובה יותר כמובן, כמו אנשים חכמים אחרים.
באשר להשקעת זמן, כבר כתבתי את דעתי/גישתי.

עניתי. "לגבי הסיפורים שמסתובבים, אני מסכים שאין חובה לבדוק כל סיפור שיש בעולם, אלא שסיפורים רבים ומשמעותיים שבהישג יד לבודקם, בדורנו אנו ובסביבתנו, ההגינות אומרת לבודקם." טענה ראשונה.
בנוסף, ההגיון אומר שמכיון שגדולי ישראל אכן האמינו באמונה האמיתית, ומסתבר שהיה להם קישור אמיתי לעולמות עליונים ורוחניים, ואף היו אנשי מעלה ומידות, ישנה הרבה יותר סבירות שאכן ד' נענה להם, ומשום הכי הגיוני לבדוק לעומק, שמא יש שמץ ואף יותר מכך של אמת. משא"כ סיפורי הנוצרים ושאר מכשפים, שהרבה פחות מסתבר שנכונים, שהרי הם אינם מאמינים באמונה הנכונה אף לפי שיטתך, ולכן פחות מסתבר שהם אמינים, ויש פחות טעם להשקיע בהם זמן. אגב, איני שולל אפשרות של ניסים והתערבות מעל הטבע אף לאומות העולם, שימוש בכוחות טומאה וכדו', כמו שידוע במקורותינו.
משתיקתך אני מבין שאתה מסכים עם מה שאמרתי, ואכן אתה סובר שכל הסיפורים והעדויות על גדולי ישראל, מימינו אנו ועד עדות הגמרא, אכן הינם שקר ובלוף וטעויות של מתחילים. ומכאן נפרדות דרכנו. אגב, אם אינך יכול להאמין לעדות בני עמך לאורך הדורות, מי תקע לידך שאכן מעמד הר סיני, וכל ההיסטוריה היהודית קרו? מאי אולמיה האי מהאי? הרי מדובר בעם של עבדים מפגרים שעובדים לבעל זבוב! ואינם יודעים סטטיסטיקה… וא"ת, המונים ראו, ה"ה לערק של הבבא סאלי, ולניסי המלחמות בארצנו.

יוחאי
לא קרב זה אל זה. במקרה של הבבא סאלי מדובר בפרשנות של אנשים(וממש לא המונים באותו זמן) וכנ"ל גם לגבי מלחמות ארצנו. אכן כולם ראו את הבבא סאלי מוזג ערק ואת הניצחונות של מדינת ישראל, השאלה היא האם הדברים האלה הם ניסים או לא. בכל מקרה, אני שמעתי מבן אדם אמין, שכנגד סיפורי צדיקים כאלה הוא יכול להביא לך הרבה סיפורים שבהם הברכה לא עבדה. בנוסף, זה שהקב"ה עוזר לצדיקים ספורים זה לא קושיה על הרב מיכי שסובר שבאופן רגיל אין התערבות של הקב"ה ויש אופציה של התערבות ספורדית. בנוסף, לא כל סיפור הוא כפשוטו ובוודאי שאנשים נוטים לנפח ולהגזים. בקיצור, אין כאן קושיה.