עירוב סכך פסול בכך כשר לרמבם
בפרק ה הלכה ג' הרמב״ם כותב, "סִכְּכָהּ בָּאֳכָלִין פְּסוּלָה מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְקַבְּלִין טֻמְאָה. סוֹכֵי תְּאֵנִים וּבָהֶן תְּאֵנִים. פַּרְכִּילֵי עֲנָבִים וּבָהֶם עֲנָבִים. מִכְבָּדוֹת וּבָהֶם תְּמָרִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. רוֹאִין אִם פְּסלֶת מְרֻבָּה עַל הָאֳכָלִין מְסַכְּכִין בָּהֶן וְאִם לָאו אֵין מְסַכְּכִין בָּהֶן. סִכֵּךְ בִּירָקוֹת שֶׁאִם יִבשׁוּ יִבּלוּ וְלֹא יִשָּׁאֵר בָּהֶן מַמָּשׁ אַף עַל פִּי שֶׁהֵן עַתָּה לַחִים הֲרֵי מְקוֹמָן נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא אֲוִיר וּכְאִלּוּ אֵינָם:"- כלומר אם יש רוב פסל על האוכלים שהם סכך פסול כשר, ואילו בסוכה שתחת האילן בהלכה יב כותב, "הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ תַּחַת הָאִילָן כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת. הִדְלָה עָלֶיהָ עָלֵי הָאִילָנוֹת וּבַדֵּיהֶן וְסִכֵּךְ עַל גַּבָּן וְאַחַר כָּךְ קָצְצָן. אִם הָיָה הַסִּכּוּךְ הַרְבֵּה מֵהֶן כְּשֵׁרָה. וְאִם לֹא הָיָה הַסִּכּוּךְ שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּתוֹ כָּשֵׁר הַרְבֵּה מֵהֶן צָרִיךְ לְנַעֲנֵעַ אוֹתָן אַחַר קְצִיצָתָן כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה עֲשׂוּיָה לְשֵׁם סֻכָּה: "-כלומר אם סיכך עם סכך מחובר ביחד עם סכך כשר פסול גם אם יש רוב סכך כשר ורק אם קצצן אז רוב סכך כשר יכשיר את הסכך הקצוץ שפסול מדין תעשה ולא מן העשוי דבר העומד בסתירה לדבריו בהלכה ג?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
- בתערובת של סכך מחובר וקצוץ זו לא תערובת כי סכך מחובר לא בטל (בגלל חשיבותו ושונותו). לעומת זאת, באוכל ופסל זוהי תערובת והולכים אחר הרוב.
- בשני המקרים יש לדון האם בלי הסכך הפסול יש רוב צל. או לא, אזי למרות שהסכך הכשר מרובה על הפסול, ייתכן שאינו כשר. כשיש פירות שגדלים בסכך, מטבע הדברים הפירות לא תופסים שטח משמעותי, ואולי הרמב"ם מדבר על מצב שיש רוב צל גם בלי הפירות.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
היה על זה שיעור כללי של הרב מדן לא מזמן.
https://youtu.be/0RFMXg8P8G4
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer