עליה להר הבית ובנייתו המחודשת של בית המקדש

יש לי בעיה רגשית עם עבודת הקורבנות בבית המקדש. נראה לי פשוט שהקשר עם האל צריך לבוא דרך החלקים הגבוהים של האדם, דרך השכל המופשט כמו פילוסופיה ודרך רגשות מעודנים כמו אהבה. עבודת הקורבנות נראית לי פרימיטיבית וברברית. נראה לי מוזר שהאלוהים רוצה שנמרח דם של בהמה שחוטה בצדדי המזבח ונשרוף איברים פנימיים של בעלי החיים על מזבח החיצון .
מה הרב חושב על המצווה הזאת ? למה היא תקפה לזמן המודרני המעודן ? זה עלול להחזיר את היהדות אלפי שנים אחורה, מדת אינטלקטואלית לדת פרימיטיבית.

אם אתה שואל האם אני כוסף לזה? תשובתי היא שלא. אבל הלכתית נראה שזה אכן אמור לחזור.

טענתך על כך שאנחנו מעודנים וכו', נשמעת לי ממש לא הכרחית. יש עקרון יסוד בהלכה שדרושה גם עבודה מעשית (מצוות) ולא רק רעיונות. ובכלל, טענתי היא שפילוסופיה אינה יהדות. פילוסופיה נכונה מחייבת את כל באי עולם גם אם באה מכרסו של גוי עובד אלילים, ופילוסופיה לא נכונה אינה נכונה גם אם אמר אותה משה רבנו. מה שמייחד את התורה ועבודת ה' הוא ההלכה ולימודה (תלמוד תורה), ולא רעיונות.

ייתכן שמה שכעת אנו חשים דחייה זה מפני שלא חווינו את המשמעות הדתית והרוחנית של עבודת המקדש, וכשנחווה את זה נבין מדוע זה כל כך חשוב. איני יודע.

מעבר לזה, הראי"ה קוק טוען שבאמת לעתיד לבוא לא יחזרו קרבנות מהחי אלא רק מהצומח.