על המוסר
שמעתי את סדרת השיעורים המעניינים של הרב בנושא הלכה ומוסר. הובהר בשיעורים שגם למוסר יש מקור א-לוקי ולכן המחוייבות אליו שקולה כמחוייבות להלכה. לאור דברי ספר העיקרים בחלק א' פרק ח' על "הדת הנימוסית", רציתי לשאול:
1)אם אכן נאמר כך, שאכן המחוייבות ההלכתית שקולה למחויבות להלכה, איזה מוסר יחייב אותנו? כל מה שנראה לנו עכשיו כמוסרי שקול כמקור הלכתי? והרי מחר יכול להתברר לנו שמה שהחשבנו כמוסרי עד עתה אינו אלא פגם מוסרי.
2)ברוב המקרים אין הגדרה מדוייקת של המעשה המוסרי הנכון ביותר, במיוחד כאשר יורדים לפרטים של זמן, מקום והקשר. (רצוני לומר, כל אדם בעל מודעות מוסרית מודע לערכים מוסריים כגון חסד, אמת, וכדומה, אך לרוב הוא לא יכול להכריע בצורה מדוייקת ואובייקטיבית מתי צריך לצדד בפעולה כזאת או אחרת בהקשר של אותם ערכים. לדוגמא, אדם מאחר לעבודה שרואה לפניו זקנה שמתקשה לחצות את הכביש, האם עליו לעזור לה או לא?) אם כן, איך נוכל להכריע מהו המעשה המוסרי כאשר יורדים לפרטים המעשיים? (זאת בניגוד להלכה שיורדת לפרטי הפרטים המדוייקים ונותנת הגדרות של זמן מקום והקשר).
כל פעם מחדש אני תמיה על השואלים את השאלה הזאת: וכי בהלכה יש מדדים חד משמעייים? וכי שם אין ויכוחים? שם יש הכרעה ברורה לכל מצב? יש לאדם שכל ועליו להפעיל אותו. התקווה לוודאות וחד משמעיות היא ילדותית ולא ריאלית.
אבל להלכה יש מקורות ברורים שמהם אפשר לחצוב את ההלכה. במוסר זה לא המצב. הרוב פועל על פי רגשות. אז למה שזה יסתור את ההלכה?
ישי, אתה בטוח שהבנת את השאלה שלך? אני לא. קרא טוב את מה שהיה כאן עד עכשיו, וחשוב שוב אם יש כאן משהו שדורש התייחסות נוספת.
כל פעולה שעושים יש בה טוב ורע. אז כשבאים להכריע באיזו פעולה לבחור מחפשים איפה הטוב גובר על הרע.
במקרים שהפער בין הטוב לרע הוא גדול ובולט אין שאלה.
במקרים גבוליים יש שאלה. אבל בגלל שזה מקרה גבולי, שבו כמות הרע קרובה לכמות הטוב, התשובה לא כל כך משנה כמו שנדמה לך.
אם אתה מתקשה במקרים גבוליים, תטיל מטבע.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer