על חוקים וישויות

אני חושב שאתה לא מדייק. יש ויכוח עתיק לגבי הזמן האם הוא אונטי או אפיסטמי, כלומר האם הוא קיים או שמא הוא צורת הסתכלות שלנו על העולם (קטגוריה שלפיה אנחנו מסדרים את האירועים. כך למשל הבין קאנט את החלל והזמן). אבל בכל אופן זמן אינו חוק. אמנם יש חוקים שמשתמשים בזמן. אין לי עמדה משלי לגבי מהות הזמן, האם  הוא אונטי או אפיסטמי. אני נוטה לחשוב שיש לו בסיס במציאות עצמה ואצלנו זה משתקף כזמן המוכר לנו (כמו שהצבע הצהוב הוא שיקוף הכרתי של תכונה במציאות עצמה). בכל אופן, אין לזה נפקא מינא, שכן אנחנו יכולים להשתמש בזמן גם לגבי מציאות שבה אין בני אדם. למשל אין שום מניעה לדבר על הזמן שבו התרחש המפץ או נוצרה שרשרת חלבונית ראשונה, למרות שעוד לא היו אז בני אדם כמובן. הארכתי בנושא הזמן בספר הרביעי בסדרת לוגיקה תלמודית שלנו.