על מינוי ליברמן

אני בספק רב.
יש נטייה של אנשי וארגוני שמאל להיכנס להיסטריה מכל דבר שלא מתאים להם. זה כמו החרדים שכל דבר קטן אצלם הוא שואה פוטנציאלית וחורבן העולם, כך גם אצל השמאל. כשמכניסים איש לא משלהם לביהמ"ש העליון זו שואה וחורבן הדמוקרטיה. כשהכנסת מחוקקת משהו טריביאלי זה חורבן. מירי רגב וליברמן הם שואה לדמוקרטיה וכן הלאה וכן הלאה. כל זה ממש פתטי בעיניי וחסר שחר. אני לא רואה בדל סכנה לדמוקרטיה. אם אם מחזיקה את השמאל (וחביביו הערבים) ולא מתמוטטת אז כנראה שהיא חסונה מאד.
שורש העניין הוא שאם השמאל אינו חש מיעוט נרדף הוא לא יהיה שמאל, וזאת גם כשיש לו שליטה מלאה בתחומים מסויימים (עיתונות, אקדמיה, אמנות). עדיין בעיני עצמם הם לעולם יהיו מיעוט נרדף בסכנת הכחדה וגם כיליון פיסי ויזעקו חמס נגד כל העולם ואשתו.
דומני שהם מהווים סכנה הרבה יותר גדולה לדמוקרטיה מאשר הימין. ראה את המקרה של המסיבה בפקולטה למשפטים שהזכרתי בפוסט האחרון באתר שלי.