על משרד חוסר החינוך

לא הבנתי מה השאלה.

1. כיצד יוכל תלמיד תיכון לגשת לתארים באו"פ בנושאים קשים, אם לא התנסה בבחינות ברמת בגרות?
2. מה עם אלו שלא ימשיכו לאוניברסיטה, האם המערכת איננה אחראית לספק להם השכלה מינימלית?

נחלק את נושאי למהותיים ולטקטיים, נניח שתנ"ך לומדים בתיכון כדי לדעת תנ"ך, ואילו מתמטיקה לשם חידוד החשיבה. אז –

3. האם אין חשיבות בלימוד הנושאים המהותיים בשביל לזכות בידע מינימלי, בהנחה ולנושאים אלו לא יגיעו התלמידים דרך האו"פ, דוגמת נושא התנ"ך והספרות?
4. ובנושאים הטקטיים – האם יש דרך אחרת לחדד את החשיבה והניתוח? אולי ללמד שחמט במקום מתמטיקה? אבל כיוון שנזדקק לכלי מדידה אופרציונליים, אז שוב הגענו לבחינה ממין כלשהוא.

לא הבנתי מה הטענה, ומה האלטרנטיבה.

הדיון הזה הזוי ואני לא מבין מי נגד מי. אמרתי שצריך לתת השכלה וכלי חשיבה. הוספתי שביחס לשאלה מהי הדרך, והאם זה חייב להיעשות דרך בגרות? תשובתי היא שלא בהכרח. לא כ"כ מסובך, ואיני רואה שום בדל קשר לכל מה שהוספת כאן.
אם ציפית שאפרוס כאן משנה פדגוגית סדורה איך מקנים השכלה ומיומנויות חשיבה, לא זה מה ששאלת (שאלת האם חייבים לעשות בגרות) ולא זה המקום לעשות זאת.
ואם אתה מדבר על תנאי הקבלה לאוניברסיטה, זו שאלה לגמרי טכנית. צלצל וברר מה תנאי הקבלה, ואם אתה צריך בגרות בשביל זה – אז תעשה בגרות. על מה הדיון כאן?