על ספיקות ואינטואיציות

שלום הרב. 
רק רציתי לוודא שהבנתי נכון, שמתוך מסקנתו של קאנט שהצורה שבה אנו תופסים את המציאות היא מוחלטת בכלים שלנו, והשאלה המתבקשת מי אמר שהתפיסה שלנו היא אותה תפיסה גם היום וגם אתמול, הרי יכול להיות שגם זה משתנה ושוב לא ניצלנו מהמבוכה שהכניס אותנו אליה יום. 
וכאן אני רק רוצה לוודא אם הבנתי נכון, טענתו של הרב היא שהאינטואיציה שאיתה אנו תופסים כביכול שמה שהיה אתמול הוא גם מה שהיום, היא חוש שישי כביכול שהוא נכון באותה מידה שכל החושים שלנו נכונים, היינו כמו שאנו תופסים את העולם ע״י משקפי התודעה שלנו, כך אנו תופסים את התודעה שלנו ע״י משקפי התודעה שלנו. 
כי אם זה הניסוח הנכון אני לא הצלחתי להבין את התשובה כאן, ואיך זה משפיע על חזקות שמכוח שהיה בעבר משהו, אנו מניחים שכך גם יהיה בעתיד.