פוסטמודרניזם

איך יודעים שההתנהגויות האלה לא תלויות בהסכמה?
אפשר לדמיין עולם בו מקובל לרצוח את החלשים.

ברור שאפשר לדמיין עולם כזה. לא צריך לדמיין. יש עולמות כאלה. אז מה? השאלה אינה האם זה תמיד נוהג אלא האם זה תמיד נכון. זו שאלה ערכית ולא עובדתית.
ולשאלתך כיצד יודעים אתה יכול לשאול איך בכלל יודעים על ערך כלשהו שהוא נכון. יש אינטואיציה מוסרית (מצפון) והיא מורה לנו את המוסרי ושאינו מוסרי. לכן כל כך קל לבלבל בינה לבין תחושות דחייה וגועל.

אז הערך שאומר שאל לנו לפגוע בזולת במעשה או במחדל ,ושמובן אינטואיטיבית הוא היחיד שעומד מעבר לזמן ולמקום,או שיש עוד ערכים כאלה?

אני מדבר כמובן רק על ערכים מוסריים שלא תלויים בהסכמה.לא על ערכים מסוג אחר

מצד שני עינינו הרואות שהרג עוברים, וגנבת זכויות יוצרים נעשו כהיתר, אז גם במוסר הלא אסתטי, השפעת החברה ורוח הזמן חזקה ומעוורת את עיני ההכרה.
לכן לדעתי אין כזה דבר בכלל "מוסר אסתטי", אלא יש יסודות בסיסיים שכולם מכירים בהם, ויש פרטי מוסר שמצריכים עדינות נפש ושחייה נגד הזרמים החברתיים על מנת להכיר בהם.
אלו ואלו הם אמת ולא רק ערב.

דוד,
ביחס לערכי מוסר, נדמה לי שאלו רק ערכים הנוגעים לפגיעה בזולת. השאר הם ערכים אסתטיים. יש גם ערכים הלכתיים שלא בהכרח קשורים למוסר.

רוני,
העובדה שרוח החברה משפיעה גם ביחס לערכים לא אסתטיים היא נכונה (ע"ע גרמניה הנאצית, הפלות ועוד), אבל זה לא אומר שזה תמיד המצב.

טוב, אם הכוונה בשימוש במינוח "ערכים אסתטיים" היא לומר שלפעמים תחושות אסתטיות מעוורות את הראיה וגורמות לאשליית ערך אוביקטיבי, כמו שגם אופנות חברתיות, או תאוות ויצרים מעוורים את הזיהוי הערכי וגורמות לאדם לחשוב שהערב והיפה והנוח הוא גם הטוב והישר האוביקטיבי, אז בסדר. אני מקבל. זה מן הסתם נכון. אך כמובן מי שמאמין בערכים אלה לא מודע לעיוורון – לדוגמה (אם אני מבין נכון) אתה סבור שההתנגדות לפוליאמורה נובעת מתחושה אסתטית ואין בה ערך מעבר לכך, ואילו אני סבור שהיא ערך של ממש שלא קשור להטיית האסתטיקה אלא לזיהוי אמיתי של הזוגיות הבלעדית והמתמסרת כאידיאל.

ברור. כוונתי לא הייתה לשכנע מישהו במסקנה אלא להציב את האפשרות שכל אחד אמור לבדוק לעצמו, האם לדעתו מדובר בקביעה ערכית אן בתחושה אסתטית.