פילוסופיה וחברה

שו"תקטגוריה: כלליפילוסופיה וחברה
אסף נשרי שאל לפני 4 שנים

שלום.
אני כותב עבודה סימנריונית על העדפה מתקנת באקדמיה ועל זכותם של החרדים לקבל גם הם זכויות אלו בהתאם לתפיסת עולמם. אשמח לשמוע את התייחסותך.
הטיעון שלי הוא מורכב מעט ובו אני טוען :
א. קבוצה שאינה נפגעת בפועל כיום מהפליה אינה זכאית להעדפה מתקנת – דוגמת הנשים בישראל, לא ראיתי ולא שמעתי על אישה שדרכה נבלמה לאוניברסיטה או באוניברסיטה בגלל היותה אישה, והראיה שמספרית הן הרוב בקרב הסטודנטים בישראל.
ב. ביחס לשאלת ההצדקה לאפשר לבני הקבוצות המקופחות להיכנס למסלולים יוקרתיים (מציאות שהחלה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א) לעניות דעתי אין הצדקה מוסרית לכך על חשבון תלמיד שציוניו גבוהים יותר מבני קבוצת הקיפוח מכוון ששייכותו לקבוצה הנ"ל אינה מצדיקה פגיעה בפרט שאינו בן הקבוצה הנ"ל (ולכאורה אין הבדל בגודל הפער ביניהם).
ג. הלגיטימציה לאפשר לבני מיעוטים העדפה מתקנת אינה מטעמים של צדק ותיקון עוול היסטורי אלא בשל הרצון לקדם קבוצות אלו וכוון שכך זה יכול להיעשות רק ע"י הגדלת כמות התלמידים ולא על חשבון תלמידים שהיו נדחקים החוצה לו מספר התלמידים המתקבלים למסלול היה נשאר כשהיה .
ד. הזכות להנות מהמשאב הציבורי של הלימודים האקדמאים (שכר,מעמד וכו') היא זכות שווה לכולם וכוון שכך גם הציבור החרדי זכאי לכך (וגם הציבור הערבי – אלא אם כן נגדיר אותו כאוייב המדינה ואז מתוקף זה הוא אינו זכאי לכך, אך לא בשל היותו בן מיעוטים, לצורך העניין בן העדה הדרוזי ודאי זכאי לזכות זאת) אך לציבור החרדי ישנן שתי בעיות מהותיות (לפחות) עם האקדמיה. האחת התכנים שלפי דעתו נוגדים את אמונתו הדתית – במדעי החיים- אבולוציה וכו' ובמדעי הרוח כמעט בכל סוגיה הוא יראה בדברים כפירה בעיקר. בעיה שניה היא אופן הלימוד המשותף בין גברים לנשים. 
טענתי היא כי האקדמיה אינה יכולה לשנות את תכניה בגלל שקבוצה מסוימת מאמינה בערכים או אמונות אחרות מהמסקנות שהמדע הגיע אליהן. אך ביחס לקושי השני והוא הלימוד בקבוצות מעורבות מגברים ונשים, אין סיבה שהאקדמיה תמנע מהציבור החרדי את המשאב הנ"ל ? וכי אחד מחוקי האקדמיה הוא לימוד מעורב (במידה ואנו מקבלים כי שני המינים בציבור החרדי יקבלו את האפשרות להנות ממשאב זה כך שלא תהיה כאן טענה של הדרה וכו' שהיא כידוע אחד מן האורים והתומים של התפיסה המערבית כיום.
כשם שהדבר נכון ביחס לציבור החרדי שאל לנו לצפות מהאקדמיה לשנות את תכניה בגלל אמונותיו כך הדרישה לאפשר לחברה הערבית ללמוד באקדמיה בשפתה בשל ערך השיוויון אינה דרישה לגיטימית – אם יש לאקדמיה משאבים מיותרים לחיי – אך בהעדר משאבים אין האקדמיה מחוייבת ללמד את החברה הערבית בשפתה בשם ערך השיוויון בשל היותה של השפה העיברית השפה הרישמית במדינת ישראל.
אשמח לשמוע את תגובתך ?   

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שנים

שלום רב.
יש כאן כמה וכמה טענות, וכל אחת דורשת ליבון בפני עצמה. אתייחס בקצרה כי זה לא המקום לסקור עבודה שלימה. אם אתה רוצה להרחיב  יותר בנקודה כלשהי, כתוב רק אותה והסבר במה בדיוק אתה רוצה לדון.
א. לא מסכים להנחתך הראשונית. חברה יכולה להחליט להעניק העדפה לאוכלוסיה שדורשת חיזוק גם אם היא לא נפגעת כיום. אני לא מאלה שחושבים שהאוכלוסיות החלשות הן מוחלשות. בד"כ זה לא המצב. אבל אין לזה קשר לשאלת ההעדפה המתקנת. לזו יש מקום, אף שכמובן לא תמיד. הקריטריונים לזה דורשים ליבון ואכ"מ. לא שמעת על אישה שדרכה נבלמה, זה טיעון בעייתי. ראשית, אינך מכיר את כל הנשים וכל האקדמיה. שנית, קשה לקבוע מתי בדיוק דרכו של מישהו נבלמת משיקולים לא ענייניים. ספציפית, לגבי נשים דתיות בהחלט יש חסימות חברתיות. מכוונים אותן לתחומים לא ריאליים, מונעים מהן ללמוד תורה וכדומה. אבל כאמור הטענות הללו לא  בהכרח חשובות לדיון, שכן ניתן לתת העדפה לנשים גם אם דרכן לא נחסמת כיום. 
ב. לא מסכים, וכנ"ל. הציונים לא מקנים זכויות אלא מכוח ההחלטה של הציבור. ואם  הציבור מחליט אחרת זו זכותו. טענתך מגוחכת. מי קבע שהציון הנדרש הוא 80? הציבור או המוסד שם קו כלשהו. מניין הקו הזה מצמיח זכויות? וכי יש לו קדושה שאי אפשר לשנות אותו? מוסד פרטי יכול כמובן לעשות אחרת.
ג. לא נכון ולא נכון. בהחלט ייתכן שהיו חסימות ויש לתקן עוול. וגם אם לא, עדיין יש מקום לאפלייה מתקנת. אם יש תקציב להגדיל את מספר המקומות זה כמובן רצוי, גם כלפי אלו שציוניהם נמוכים (למה ייגרע חלקם ללמוד את המקצוע שחפצו בו?). אבל אם אין – יש מקום לשיקולי העדפה.
ד. ברור שהזכות מסורה לכולם. אבל הטענה לגבי שינוי התכנים היא מיתממת. יש תחומים באקדמיה שהתכנים ממשש אינם ממצאים מדעיים אלא אג'נדות. ושם איני רואה סיבה שלא יתאימו את זה לציבור הלומדים. כמובן יש לתת פתחון פה לכל הדעות והגישות. לגבי לימוד נפרד לחרדים אני לגמרי מסכים. בעיניי זו שערוריה שמונעים זאת מהחרדים. טרור חילוני-ליברלי.
לשפה הערבית יש מעמד רשמי במדינת ישראל, ולכן אתה לא צודק. אך בו בזמן זכותו של מוסד לקבוע ששפת הלימודים בו תהיה רק עברית, ובלבד שדוברי הערבית יקבלו אפשרות שווה (או מוסד שמלמד בערבית)..

השאר תגובה

Back to top button