עולם קדמון ורגרסייה אין סופית

הרב טוען שניתן לומר על עולם קדמון שהוא אין סוף פוטנציאלי, ולא אין סוף קונקרטי, כי אפשר לומר שלא היה זמן שבו הוא לא היה קיים.

אם, לצורך העניין, אני מפיל קפלה בהווה, ואני שואל: מה גרם לה ליפול? אני אסביר שהיד שלי דחפה אותה. גם על התשובה הזאת אפשר לשאול: מה גרם לכך? לכאורה אני יכול להמשיך ככה עד האין סוף, עד שאני אגיע לאלוהים (כמו שהרב כתב בשו"ת לא מזמן שמכל חפץ קונטינגנטי ניתן לשאול "מה גרם לו", ובכך להגיע לאלוהים, כאן: https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A8%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA-7/).

לכאורה זה מראה לנו שטענה שיש עולם קדמון ללא אלוהים שגרם לנו, מכניס אותנו לאותו מקום של "צבים כל הדרך למטה". ההבדל בין מקרה של עולם קדמון למקרה של הצבים היא שבעולם הקדמון הרגרסיה מופנת אחורה בציר הסיבתי (במקביל לציר הזמן), ואילו אצל הצבים הרגרסיה אינה מקבילה לציר הזמן.

אם יש הבדל מהותי בין שני המקרים, אשמח שהרב יסביר.