פתיחת עסקים בתשעה באב

לא שונה מסגירה של בתי העסק ביום השואה ויום הזיכרון.
הסגירה החלקית מלכתחילה הייתה מנימוקים של יום אבל לעם היהודי ולא על מנת לאכוף צום (הרי אף אחד לא יצום בגלל שהמסעדה האהובה עליו סגורה בליל ט באב).
לא קשור לסטטוס קוו בכלל.

הרב אם נחשוב ככה נפתח גם בשבתות עסקי אוכל כי למה שנניח לאחינו לקנות אוכל לא כשר או לא מושגח?
בכל מקרה אין ברכה בכסף שעובדים עליו בשבת או בכסף שמרוויחים בימי צומות. בדוק!

אכן, לא שונה כל עוד יש הסכמה רחבה על כך (כמו ביום השואה). אבל אין מקום לכפייה כשרוב הציבור לא מזדהה.

אולי.
מצד שני, ייתכן שזה שעשרות אחוזים מהציבור מזדהים, ועוד כמה עשרות כנראה אדישים (כלומר לא מתנגדים), מספיק אם מתקבל כחוק.
בסופו של דבר זה היה מביש אילו מדינת ישראל הייתה מתעלמת מהאסון הגדול ביותר שאירע לעם ישראל עד השואה.