ציווי על מחשבה

תודה על התשובה.
אכן, אם איסור עבודה זרה הוא רק על פולחן, אז אין את הבעיה של ציווי על עובדות.
אבל למי מיועד האיסור? מי שלא מאמין בע"ז – אינו זקוק לו. מי שאינו מאמין בתורה – לא ישמע לו. ומי שמאמין בשתיהן – בעצם נתון בקונפליקט בין שני מקורות סמכות מקבילים, שההכרעה ביניהם חייבת להגיע ממקום חיצוני לשניהם. ומה הועילה התורה כשהיא מצווה עליו להכריע לצד שלה?

ממש לא נכון. עבודה זרה פעם הייתה תולדה של יצר (שבטל בינתיים). משמעות הדבר היא שעבודו לעבודה זרה כמו שאננחו נאופים, בגלל יצר, למרות שברור לנו שזה לא בסדר. להבנתי, האיסור נאמר בעיקר על מצב כזה.

תראה בתנ"ך את ההטפה של הנביאים שמחזירה את העם לקב"ה, ואז מיד חוזרים שוב לעבוד ע"ז. ברור שבקרע הם מאמינים בו ולא בע"ז, אלא שיצרם מכניעם. חשוב על מצב שהיום היה מגיע נביא להטיף לנו על אתאיזם. האם הוא היה מחזיר את כולם בתשובה? האם בכלל היו מתייחסים אליו? סביר שהיו מאשפזים אותו. העובדה שההטפות הועילו אומרת שברקע הייתה אמונה (כולם ידעו שהוא צודק, אבל היצר הכניע אותם).

ישנם מחקרים רבים שמראים על מציאות נפוצה של הטיות קוגניטיביות /עיוותים בתפיסה / בזיכרון וכו'. אם כך מה כוחה של המשוכנעות העצמית? הרי אנחנו מכירים מצבים שבו מציאות חיצונית מכתיבה לאדם הגיון שנוגד את המשוכנעות העצמית שלו כגון: טייס בוורטיגו, שיכור וכדו'. השאלה קצת מזכירה לי את הסגנון החרדי הפופוליסטי אבל נראה לי שיש בה הגיון..

איך הרב מסביר את הגמ' בסוף מס' מכות על "אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום"? לכאו' משמע ששני הדיברות האלו מצטרפים למניין הכללי של שאר המצוות ("שית מאה וחד סרי")?

יש כמה אפשרויות הסבר. למשל ש"אנוכי" מקביל ל"לא יהיה לך". שניהם איסורים או ציוויים על פולחן (ציווי על קבלה של הקב"ה באלוה ואיסורי על קבלת אליל באלוה. ראה מחברת חמישית) ולא על עצם האמונה. לחלופין, זהו ציווי על העמקה באמונה ולא על עצם האמונה.

מהי קבלה של הקב"ה באלוה?

הכרעה על מחוייבות לקב"ה שנגלה בסיני?

כן. שמה שהוא מצווה אנחנו מחויבים לעשות

מה שכתבת לגבי עבודה זרה:
א. האם זה מסתדר גם עם שיטת הרמב"ם?

"העובד עבודת כוכבים מאהבה כגון שחשק בצורה זו מפני מלאכתה שהייתה נאה ביותר או שעבדה מיראתו לה שמא תריע לו כמו שהן מדמים עובדיה שהיא מטיבה ומריעה אם קבלה עליו באלוה חייב סקילה ואם עבדה דרך עבודתה או באחת מארבע עבודות מאהבה או מיראה פטור" (עבודת כוכבים ג, ו)

איך תיתכן קבלה באלוה כשאין מאחוריה אמונה? במיוחד לאור מה שכתבת על עניין זה במחברת הרביעית.

ב. ה"ניסוי" שערך אליהו בהר הכרמל אמור להיות חסר תועלת לחלוטין, אם כולם כבר יודעים שהבעל לא שווה כלום.

לא הבנתי. מה פירוש קהלה בלי אמונה? ודאי שיש אמונה.
לא כולם יודעים. לאדם יש יצרים ולא תמיד הוא פועל לפי מה שהוא עצמו חושב. יש נואפים שעושים זאת למרות שגם הם עצמם חושבים שזה לא ראוי.
וגם לא כולם יודעים שהבעל לא שווה כלום. אליהו אמר להם שיילכו אחריו אם הם מאמינים בו.

לפי הרמב"ם, אדם שעבד ע"ז חייב רק בתנאי שקיבלהּ באלוה, כלומר שהוא מאמין שהע"ז היא מקור סמכות שצריך לשמוע לציווים שלו ולעבוד אותו. עליו נאמר איסור ע"ז. אבל אדם כזה, צריך להכריע בקונפליקט שיש לו בין ההלכה לע"ז על סמך משהו אחר שחיצוני לשתיהן. גם אם בסוף ברור לאדם שצריך לשמוע להלכה ולא לע"ז, לא ההלכה היא זו שגרמה להכרעה הזו, כי ההלכה היא אחד מהצדדים שביניהם מתרחש הקונפליקט. לכן אין כל טעם שההלכה תצווה אותו לא לעבוד ע"ז. הציווי הזה חסר משמעות עבורו. הוא מתלבט בין ציות למערכת א וציות למערכת ב. לא יעזור למערכת א לצוות עליו שיקשיב דווקא לה ולא לב'.

הוא מאמין בקב"ה ועקב יצרו מקבל עליו ע"ז באלוה. כמו אדם שמאמין שאסור לנאוף ובכל זאת נואף.
את ההערה על המערכות לא הבנתי.

אם הוא לא מאמין בע"ז, איך זה יכול להיחשב קבלה באלוה?

הוא כן מאמין בגלל יצרו. אדם הוא יצור מורכב. הוא בנה לעצמו תמונה בגלל היצר למרות שבתוכו פנימה הוא יודע אתהאמת. לפעמים הידע הסה נדחק עוד יותר עם הזמן והוא פתאום חש ממש מאמין בע"ז.

אני לא מבין איך זה פותר את הבעיה. אם יש אצלו תמונה שבה הע"ז היא אמיתית, אז מה הציווי של התורה עוזר. ואם הידיעה שהע"ז לא אמיתית עדיין משפיעה אצלו, אז הוא לא באמת מקבל אותה באלוה.

חפש https://mikyab.net/posts/61377

קראתי והתיישב על ליבי. תודה רבה.