קבלת האר"י

אוקי, ומהי המשמעות של אותן אינטואיציות? בעוד שאצל הראשונים אפשר להבין הרבה מהן, ולראות איך הן ממשיכות קווי מחשבה רוחניים נפוצים יותר, אצל האר"י עצמו (ובחלק מן המקומות בזוהר, כמו בהיכלות) נראה שיש כאן תיאור שיטתי של הוויה מסוג אחר, שלא שייך להגיע אליו באינטואיציה. זה או שהוא המציא את הדברים, או שקיבל איזו סוג של נבואה. איך הרב רואה את הדברים?
תודה

כמה פעמים בעבר הסברתי שהמונח אינטואיציה פירושו סוג של הכרה ולא חשיבה טהורה (בניגוד למקובל). אינטואיציות רוחניות הן סוג של יכולת להכיר מציאות רוחנית. בד"כ אחרי שבעל האינטואיציה הרוחנית מתאר את הכרותיו הרוחניות אנשים מוצאים זאת בתוכם ומבינים שהוא עלה על משהו נכון. אתה יכול לכנות זאת סוג של נבואה, אבל לכולנו יש נבואה כזאת ברמה זו או אחרת. בסדרת הטורים שלי על פילוסופיה (155-160) עמדתי על כך שהגדרת התחום הפילוסופי היא סוג כזה של הכרה.

אני מבין את העיקרון של אינטואיציה, אבל ספציפית על דברי הארי"י נראה לי שברור שאי אפשר לומר את זה. אני לא יודע אם הרב התעסק עם כתבי האר"י – הנחתי שמן הסתם כן, אבל לאור הדברים אני לא יודע אם התעסקת איתם, כי מדובר על תיאור דברים שאינם אינטואיציה כלל, ושגם אחרי שאומרים אותם אדם מן השורה ממש לא מוצא אותם בתוכו. זה כמו שמישהו יתאר לפרטי פרטים דרקון שנמצא בשמים. אין כאן שום אינטואיציה וזה מה שהאר"י עושה כשהוא מתאר פרצופים עליונים, סדרי שבירה ותיקון ועוד הרבה דברים שאין להם קשר עם אינטואיציה, אלא עם נבואה גמורה. כמו שכתבתי לפני כן, או שזו המצאה, או שזו נבואה.

ראשית, אם אינטואיציה היא הכרה אינך יכול לשלול את כל זה.
שנית, אין הכרח שהוא מתאר מציאות. זהו תיאור של אוסף רעיונות.
שלישית, אין הכרח שכל הפרטים נכונים. ייתכן שרק האינטואיציות הבסיסיות קולעות והאחרות פרי הדמיון.
וכן, עסקתי בזה.

י',
מסכים איתך. ואומנם התנ"ך מדגיש שצריכים לוודא שהקריטריונים הברורים שהוא מציע בנוגע לנבואה צריכים להתממש בטרם נותנים אמון עיוור בטענות ל"התגלות" אישית

לגביי האם התיאורים כפשטם הגר"א כבר בחן את הנושא בזמנו ומצא בכתבי רבי חיים ויטאל כי זה לא כפשוטו אלא משלים.
כמו כן הגר"א בעצמו חלק על חלק מדעותיו של האר"י כי אמר שחלק מהדברים בהתגלות וחלק אינטואיציות (שכמובן המשיל עליהן)

זה שדברי האר"י הם משל זה ידוע לכולם, וברור לכל מי שקורא שורה אחת בדבריו,
מה שהגר"א בדק זה אם מהרח"ו הבין את הנמשל, ולא האם ידע שזה רק משל.