קידושין ד עב

א. הלימוד עצמו מכי יקח נשמע סביר. כמו בסיפור קניין השדה ברור שמדובר באירוע קנייני וכך גם לגבי לקיחת אישה שברור שיש בו משהו קנייני. הדימיון הלשוני הוא הגיוני בעיניי.
ב. למסקנה ככה"נ שהלימוד של קניין כסף באמת נעשה משם ולא מ"ויצאה חנם אין כסף" ואם כך זה מוזר מכיוון שלפי שיטתך הלימוד חלש למדי. או שהלימוד תקף או לא, אבל ברור שלימוד תקף שנלמד "מכללא" הוא עדיף על לימוד מקו"ח.

כבר הראשונים מתפתלים לגבי הלימוד הזה. אין משם שום ראיה שקיחה היא בכסף. אצל עפרון לקחו את הכסף ולא את השדה. ועוד. הגמרא בכל זאת רואה בזה לימוד מספק (כנראה דרשה סומכת), אבל ודאי שאינו עדיף על קו"ח.

אני רואה עכשיו שגם בעניין קידושין ע"י ביאה הגמרא מבצעת תהליך זהה… "ובעלה – מלמד שנקנית בביאה". לכאורה לימוד מכללא כשהפסוק בכלל בא לתאר סיטואציה בשביל להביא את החידוש על גירושין בספר כריתות. שואלת שם הגמרא : "והלא דין הוא?" ואז מביאה קו"ח… למה הגמרא עושה את זה פעם אחרי פעם למרות שלימוד מכללא הוא פשוט יותר ולמה לנו להיכנס בכלל לקו"ח?
יותר מזה.. קו"ח לכאורה מתבסס על דינים אחרים שיוצאים מפשט המקרא או מכללא.. מה היתרון של קו"ח על דינים אחרים שבפשט המקרא לעומת פשוט ללמוד עוד דינים מפשט המקרא? לי זה נשמע מאוד מוזר ומאוד לא הגיוני.

כפי שהסברתי אי אפשר לענות תשובה כללית על שאלה כזאת. בכל מקרה יש לבחון מה הפגם שיש בלימוד האחר.

גם הפסוק "ובעלה" אינו בא ללמד על דרך הקידושין. בהחלט סביר להבין שמדובר על בעילת אישות אחרי הקידושין.