קיום מצוות מתוך כפיית היצר או בטבעיות
שלום הרב,
האם הרב כתב בעבר משהו בעניין: קיום מצוות מתוך מאבק וכפיית היצר, אל מול קיומן מתוך טבעיות ורצון פנימי? או שמכיר מקורות בעניין?
אולי אביא מקור לדוג' כדי לוודא שכתבתי מובן – יש גור אריה על המצוות בהן רשום "אם" למרות שהן חובה (כפי שמביא רש"י. למשל על "אם כסף תלוה את עמי") שמסביר שהסיבה שהתורה השתמשה פה ב"אם", כאילו זו לא חובה, זה כדי ללמד שאת המצוות האלה עדיף לעשות מתוך תחושת מוסר טבעית ולא רק כגזירת מלך. (לא בטוח שדייקתי בדבריו, זה מזכרון רחוק. אבל חושב שהנקודה הובהרה).
תודה רבה
חפש ברשת דיונים על כובש וישר של הראי"ה קוק. ראה שמונה פרקים לרמב"ם בפרק השישי שמוקדש כולו לעניין זה.
נו, ומה דעת הרב?
נדמה לי לומר (וגם דעת הרב שליט"א) שיש מעלה בזה ובזה. אם תרצה יש מעלה מוסרית במי שכופה עצמו (כתורת המוסר של קאנט), ויש מעלה אסתטית או אנושית במי שהדבר טבעי אצלו (כאן צריך לינק על הפוסט של מעלות אסתטיות ואנושיות).
כך וכך, נדמה שהיעד של האדם לשאוף לאופן הטבעי, אבל צריך לעבור את השלב של הכפייה (כאן צריך לבוא לינק למעשה העז של אמנון יצחק). וכתבתי בקיצור.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer