קל וחומר לעומת בנין אב

כוונתי היא האם צריכים את הטיעון קל וחומר במקום שמשתמשים בו, או שבאמת מספיק בבניין אב. הרי קל וחומר אומר שאם דין x שייך ב- a, בב- b שהוא מצב קל יותר (כלפי הדין הנדון) ברור שהוא שייך גם שם. בבניין אב רואים שלא צריכים למצוא צד חמור כדי להגיד שדין שייך במקום אחר, אלא מספיק להגיד שאם ל- a יש דין x, ו- b שווה לו אותו דין יהיה לו.

ברור שזה פועל דומה. אבל כשיש קו"ח זה חזק יותר כי יש היררכיה (כתבתי בעבר שקו"ח הוא סוג של בניין אב, להבדיל מאלו שסברו שהוא דדוקציה, כמו אדולף שוורץ). ראה בסוגיית חולין קטו ע"ב – קטז ע"א לגבי הבדלים בפירכות כל דהו.