קשה לך עם עמדה של רב מסוים? אין שום בעיה – פשוט תגיד שהוא לא באמת מאמין בעמדה שהוא מציג

שו"תקטגוריה: אמונהקשה לך עם עמדה של רב מסוים? אין שום בעיה – פשוט תגיד שהוא לא באמת מאמין בעמדה שהוא מציג
נ' שאל לפני 7 שנים

הרב מיכי,
בהזדמנות זאת אאחל לך חג שמח 🙂 ואשתף אותך בפוסט שלי ממוצ"ש בפייסוק שיצר פולמוס עם מעט שמרנים:
 

יש דתיים שקשה להם מאוד עם עמדות מסוימות של רבנים מסוימים, אז הם הופכים לגמרי את דברי אותם רבנים, כך שזה יסתדר עם תפיסת עולמם.

הרב צבי יהודה עשה זאת עם הרמב"ם. הרמב"ם לא האמין בשדים ושלל את קיומם. הרב צבי יהודה ניסה לומר שהרמב"ם האמין בשדים, אלא שרק נמנע מלפרסמם מתוך אחריות לכלל ישראל (מעניין שעורכי הגמרא רבינא ורב אשי לא חשו אחריות שכזו…). להלן ציטוט דבריו:

”הרמב“ם …הרגיש בעצמו אחריות…לכל ישראל … היה מובן אצלו שבתור מחנך של כלל ישראל הוא מחויב להשמיט דברים מסתוריים או דברים על גבול המסתורי. עניינים מעורפלים הם סכנה לציבור הגדול הכללי, לכן ראה הרמב“ם חובה להשמיטם … הרמב“ם לא הזכיר שדים ועין הרע, לא מפני שהכחיש את קיומם אלא מפני שנזהר והסתייג מפרסומם בכל ישראל“ (שיחות הרב צבי יהודה בראשית עמ' 259 , מצוטט ע"י הרב אבינר)

הדברים הללו הם פשוט חוסר יושר אינטקטואלי, וגם ניסיונות של זרמים אחרונים להציג את הרמב"ם כמקובל וכמכיר בכוחות מיסטיים. רק כי קשה להם שהרמב"ם חשב שחלק מהאמונות, שרבים מבני עמנו מאמינים בהן (כולל חלק לא מבוטל מחכמי ישראל) – הם הבלים ודברי כסילות. אבל אין מה לעשות, זה הרמב"ם וזו הייתה דעתו. אפשר לא להסכים איתו וזה לגיטימי, אבל לנסות להפוך את דעתו למשהו מנוגד ממנה… זה מגוחך.

לקוקניקים באופן כללי יש נטייה כזו. פעם הייתי בדרשת יום העצמאות בקהילה קוקניקית, ורב הקהילה (תלמיד חכם), שם אמר: "אין דבר כזה חילוני לא מאמין, אין כזה דבר יהודי לא מאמין, כולם מאמינים, פשוט צריך לקלף את הקליפות מהם והאמונה תבקע החוצה". 

 מאוד לא אהבתי את האמירה הזו, ואני גם חושב שהיא שגויה מיסודה. ברור שיש יהודים שלא מאמינים, יש מינים ואפיקורסים וכופרים וגם חז"ל ייחדו להם דינים. היומרה לייצג אנשים שלא חושבים כמותך ולדבר בשמם בדברים שהם כלל לא מאמינים בהם היא התנשאות ואופוריה כאחד.

 כששמעתי את הדרשה, נזכרתי בדברי מו"ר הרב אהרן ליכטשטיין, כמה צדקו דבריו:

"יש בביטוי 'תינוקות שנשבו' גם משמעות שאני מוצא אותה לאו דווקא אצל אנשי ה'חזון איש', אלא אצל אנשי הרב קוק. אני מתכוון להתייחסות לציבור הזה האומרת להם: אתם חושבים שאתם כך וכך, אבל אנחנו יודעים שבתוככם יש עולם אחר. עולם שבסופו של דבר הוא הישות הפנימית האמתית שלכם. יבוא יום ועולם נסתר זה יתגלה. כאשר תסירו שכבה אחת של קליפות, שכבה שנייה של קליפות – כך מתייחסים לזה, כאל קליפת בצל, שיש לו קליפה ועוד קליפה. יש בהתייחסות כזאת התנשאות. לא הייתי רוצה שיתייחסו אלי כך. ואיני חושב שצריך להתייחס אליהם כך."

(מבקשי פניך, אחינו כל בית ישראל – על היחס לחילונים, עמ' 1455)

 
 
דוש"ת ,
נ'

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 7 שנים

נ' מועדים לשמחה.
חן חן על הדברים. שתי הערות:
1. הרמב"ם עצמו כותב בפיהמ"ש לר"ה על דברי רס"ג שהוא כתב אותם לתשובת המינים אבל לא סבירא ליה הכי. אני גם לא אוהב את הפרשנות הזאת, אבל לפעמים היא יכולה להיות נכונה (ברמב"ם לגבי השדים זה לא סביר).
רק אומר שעל אף שפרשנות כזאת יכולה להיות נכונה לדעתי אין בה צורך. גם אם הרמב"ם סבר משהו מופרך לדעתי אז אני פשוט לא מסכים איתו. מדוע אני צריך לגייס אותו לצידי? לפעמים הדברים כה מופרכים שקשה להאמין שאדם חכם כמוהו סבר כך, וזו גופא הסיבה לפרש שהוא לא באמת סבר זאת. וכעין זה השיקול הרווח שעדיף לדחוק בלשון מאשר בסברא.
2. לגבי האמונה הפנימית, אעלה את אותה השגה. במקרים רבים אנשים לא מודעים לאמונה שמצויה בתוכם, אבל הם באמת מאמינים. טול כדוגמה אדם שמשתכנע מהוכחה לוגית שיש אלוקים. מטבעה של הוכחה לוגית שהמסקנה מצויה בתוך ההנחות, ואם הוא השתכנע אזי מוכח שההנחות היו מקובלות עליו והרי המסקנה היתה בתוכן. כלומר כבר מהתחלה הוא היה מאמין סמוי בלי שידע זאת. ההוכחה הביאה זאת לידיעתו.
אני אפילו נוטה לחשוב שאצל רוב האנשים יש אמונה מובלעת כזאת, שאל"כ מה התביעה כלפיהם להאמין?
אתה כן צודק בזה שאמונה כזאת לא שווה הרבה. מה שמצוי בתוכנו פנימה לא מתוך בחירה והכרעה ולא במודעות אין לו שום ערך שבעולם. לכן האמירה שבגלל האמונה הפנימית הזאת כל יהודי הוא משהו בעל ערך גבוה יותר היא אכן מופרכת לענ"ד.

י.ד. הגיב לפני 7 שנים

לפחות ממורה נבוכים חלק א פרק ב עולה שהרמב"ם בהחלט האמין בשדים – מאפיונרים, רוצחים, וכדומה.

יואב הגיב לפני 6 שנים

לדעתי אתה פזיז מידי בביקורת שלך.
דברי הרב צבי יהודה לא נאמרו (להבנתי) מתוך אי יכולת לקבל שהרמב"ם לא האמין במה הוא מאמין, אלא בקושי אמיתי ליישב את דברי הרמב"ם עם גמרות ומדרשים. הוסף לזה שהרמב"ם עצמו דגל בגישה שאין לגלות להמון העם דברים עמוקים (הקדמת מורה נבוכים).
אף שגם אני לא חושב כמו הרב צבי יהודה, לא צריך ללכת עד חוסר יושר אינטלקטואלי.

לגבי דברי הרב קוק על החלוצים, תמיד הבנתי את דבריו כמו שכתב הרב מיכי לעיל, שהרב קוק חשב שבאינטואיציה שלהם יש בהם אמונה אף שהם לא מודים בזה.
דברי הרב קוק נאמרו כהתפעלות שלו מהרעות, ההקרבה, אהבה עם ישראל שהיו בחלוצים.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

אמנם הרב קוק ראה במעשי הלוצים ערך דתי ובזה איני מסכים לו. מצוות במתעסק ובלא במודע אין להן ערך דתי, כדבריו בסופ"ח מהל' מלכים.

יואב הגיב לפני 6 שנים

הרב קוק העריך את אופים של החלוצים ואת התכונות שלהם, דבריו לגבי הנקודה הפנימית שלהם כנראה כוונו למה שכתבת לגבי אינטואיציות שיש לאדם, אף שהוא לא מודע להם.

הרב קוק לא אמר שיש ערך דתי באותה נקודה פנימית, אלא שהיא נותנת תקווה לשינוי.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

אני לא התרשמתי כך, שהרי בשביל זה לא צריך שום נקודה פנימית. אפשר להעריך אותם על מעשיהם המודעים בלי להניח מאומה על התת-מודע שלהם. יתר על כן, אם מעשיהם נובעים מהכרעה לאומית חילונית כמו בכל עם, כיצד בכלל ניתן להסיק ממעשיהם על קיומה של נקודה פנימית כזאת? אולי הם מוסרים נפש כמו שבלגים מוסרים נפש על בלגיה. אבל כמובן צריך לראות את הדברים בפנים, ואיני זוכר כעת.

השאר תגובה

Back to top button