ראיה פיזיקו תיאולוגית‎

אופס ממש מצטער. אני עכשיו רואה שהקדשת פרק שלם לשאלה הזו בדיוק!
(כנראה כשקראתי בפעם הראשונה לא הגעתי לשם..)
תודה רבה וסליחה,
גמר טוב!

טוב אז קראתי וסליחה שאני משגע אותך אך לא ממש הבנתי את מה שכתבת כאן:

"יתר על כן, בפרק השני הצענו הגדרה מתמטית למורכבות דרך אנטרופיה. כך נוהגים להגדיר זאת בהקשרים מדעיים, ולכן סביר להשתמש בזה גם בדיון שלנו. במונחים אלו אין ספק שמורכבות של יצור חי היא גבוהה מאד, הרבה יותר מאשר היצורים המורכבים שנוצרים בדינמיקות ממוחשבות של cellular automata. לכן גם אם לא הגדרנו אפריורי שאנחנו מצפים להיווצרות של יצורים חיים, קשה לטעון שאין בהם מיוחדות כי זו הגדרה אפוסטריורי. האנטרופיה שלהם נמוכה, וזה מדד ברור למורכבות וסדר (או מידע)."

השתמשת כאן בהנחה ברורה שהאנטרופיה שלהם נמוכה שוב בלי להוכיח זאת באופן מסודר, כמו שהוכחת יפה שם בפרק ג, שסדר = ייחודיות, והצטברות של גז במקום אחד = ייחודיות, משא"כ בגז שמתפזר בכל המיכל שאינו ייחודי כי יש הרבה פרמוטציות אפשריות כאלו עפ"י תורת הקומבינטוריקה.

באופן מקביל נראה שיש צורך להוכיח כאן את הייחודיות של היצורים שחיים ע"פ שאר המצבים, כדי להוכיח שרמת האנטרופיה נמוכה, כי זו בדיוק השאלה.

תודה רבה.

לצערי אין באפשרותי כאן לתת קורסים בפיסיקה וביולוגיה. אם אתה רוצה הוכחה לך ללמוד את התחומים הללו. העובדה שלחיים יש אנטרופיה נמוכה היא עובדה מדעית מוסכמת ללא חולק.

אם תוכל להסביר בקצרה כיצד מעריכים את המדד (הגודל) של האנטרופיה כדי להוכיח זאת. או יותר נכון כיצד ניתן למדוד מורכבות לפי גודל פיזיקלי כאשר בסופו של דבר כל המדדים הללו לכאורה הם לפי ההבנות השכליות שלנו (ריקנותו של האנליטי כפי שקראת לזה כמדומני). ושוב השאלה חוזרת אולי אנחנו מפרשים זאת כמורכב?
אני יודע שאתה עמוס מאוד ומתנצל על הזמן שאני "גוזל" לך. ולכן אם כבר הכל מבואר במחברת (שקראתי אותה לפני זמן) אסתפק בהפניה.
בתודה מראש כמובן.

הפניתי אותך למחברת השלישית. אני מסביר שם את הכל. דפדף עד שתגיע לאנטרופיה.

טוב, לא ידעתי שזו עובדה מדעית מבוססת המוסכמת על כולם, חשבתי שזו הנחה שלך מן ההיגיון המסתבר מאוד (גם בעיני).

תודה.
אגב כתבת שם שמבחינה פיזיקלית נטו יכולה להיות אנטרופיה נמוכה במקום אחד שתפוצה ע"י אנטרופיה גבוהה במקום אחר, כך שסך כל האנטרופיה במערכת הסגורה תישמר או תגדל.
אמנם הסיבה שאיננו אומרים כך היא מבחינה פילוסופית, כי לא ייתכן שתיווצר סתם יצירה מורכבת במקום אחד ללא גורם מכוון.
אמנם אם הגעת לאקסיומה זו אז בעצם פתרת כך את כל שאלת המחברת השלישית.

האם כוונתך לומר בעצם שפילוסופית לא ייתכן שהאנתרופיה לא תתפזר באופן שווה במערכת?

לא. האנטרופיה יכולה להיות מפוזרת בצורות שונות (תלוי אם אנחנו בשיווי משקל). אבל עדיין יש גבול לסיכוי שייווצרו יצורים מאד מורכבים ויציבים במקום אחד.

בוקר טוב,
תודה על כל התשובות והזמן שאתה מקדיש לכך. לא ממש הבנתי:

1. מה בעצם נותן לנו החוק של האנטרופיה, איזה ערך מוסף הוא הוסיף לנו לדיון ולהוכחה הפיזיקו תיאולוגית. אם בסוף ניתן לומר שאי סדר במקום אחד במערכת מפצה על סדר במקום אחר? או שמא מצב פיזיקלי זה הוא גם נדירה הסתברותית ולכן קשה לטעון כך.

2. אם הכל שוב נשען על האקסיומה הפילוסופית הפשוטה שלא ייתכן שתיווצר יצירה מורכבת ללא גורם מכוון (למרות שהאנטרופיה במערכת תישמר) . אז איני מבין מה ההבדל בין הוכחה זו לבין מה שכתבת (בהקדמה למחברות כמדומני) שאחת הדרכים להגיע לאמונה באלוקים, היא פשוט לומר שזה אקסיומה שאיננה דורשת הוכחה, כלומר "הכרה בלתי אמצעית בעובדה שיש אלוקים. כאילו אני רואה אותו (לא בעיניים אלא בעיני השכל). כמו האקסיומה שמה שאני רואה מולי אכן קיים שם. אין לי בסיס אמתי לזה, אבל זה ברור לי שזה נכון כי אני רואה".

גם כאן יש לי אקסיומה שלפיה אני מבין שיש בורא לעולם?

למה אינך שואל דרך האתר? לא נוח לי במייל.

זו לא שאלה של הסתברות אלא של סבירות. גם באנטרופיה מפוזרת לא סביר שיהיו איזורים בעלי אנטרופיה כל כך נמוכה. מעבר לזה, הטענה שיש פיצוי מסביב כמובן לא נבחנה לגופה. זו הצעה כדי ליישב את היווצרות החיים עם החוק השני של התרמודינמיקה.
גם כאן וגם כאן יש אקסיומה, אבל זו אקסייומה שונה. כל טיעון מבוסס על אקסיומות. לשיטתך אין הבדל בין שום טיעון לטיעון אחר כי כולם מבוססים על אקסיומות? או שמא ציפית לטיעון שלא מבוסס על אקסיומות?