רב הונא וסוגיית קניין חופה בקידושין
שלום הרב מיכי.
לפני כשבוע שאלתי אותך על הלוגיקה בסוגיית רב הונא וקניין חופה בקידושין והרב הפנה אותי למאמר שלו על היסקים לא דדוקטיביים. אני לקראת סיום של קריאת החלק הראשון ועולות לי 3 שאלות:
1. הרב ממשיג ומציג מודל לוגי לקו"ח תלמודי, אבל עד כה לא ראיתי התייחסות בכלל למניע שלנו לקשור בין נישואין לאירוסין. המודל לדוגמא מניח ברוח "התער של אוקאם" שהסבר שבו יש קשירות הוא עדיף על הסבר שבו אין. כביכול אני לא מבין מה הסיבה לכך, הרי בהנחת המוצא המשנה מביאה את הדוגמאות לקניינים התופסים באירוסין ואלו שתופסים בנישואין ולכאורה לא אמור להיות קשר ביניהם. אלא הם שני דברים שונים.
2. למשל בדיאגרמה 4א בחלק א של המאמר – יוצא מהדיאגרמה שיבמה "חמורה" מנישואים ואירוסין שעומדים יחד באותו מעמד, וזה אולי מוסבר לוגית ומודלית אבל לא אינטואיטיבית. איפה משקלה של האינטואיציה ההלכתית?
3. אני לקראת סיום החלק הראשון והמודל נותן איזשהי הסתכלות לוגית מעניינת שמתקפת את ההסברים שממבט ראשון היו נראים בהבנה שלי את הסוגיה כ"הזויים", אבל לא נראה סביר שהפרמטרים האלה באמת עלו על שולחנם של חכמינו בעבר ככה שהמודל ממשיג את הדברים ומסביר את הלוגיקה בדיעבד אבל קצת קשה לחשוב על זה שבאמת חז"ל למדו את ההלכות ככה. מה הרב חושב על זה?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
1. כלומר בעצם מהלך הגמרא והפירכא היא לשיטת זה שטוען שיש קשה בין נישואין לאירוסין, אבל בפועל רב אחר היה יכול לטעון בכלל שלדעתו אין קשר ביניהם? אינטואיציה יכולה להיות של רב הונא ספציפית, אבל למשל רבא היה יכול להגיד שהאינטואיציה שלו אומרת שאין אישהו חיבור רלוונטי ביניהם ולכן אין מקום לקו"ח הזה?
2. אם חז"ל עשו זאת בצורה אינטואיטיבית למה יש מקומות בהם זה לא בדיוק מהלך הגמרא ויש מקרים מיוחדים? יהיו אולי שיטענו שחז"ל חשבו אחרת ופעלו אחרת, אבל מאחר וקיבלנו את סמכות הגמרא וסמכותם של חכמי התלמוד, אנחנו צריכים לנסות ליצור איזשהי חוקיות בדבריהם על מנת שנוכל ליישם בהמשך פסיקה ההלכה שלנו. האם משפט כזה הוא משפט שהרב יכול להסכים איתו?
3. הרב לא התייחס לשאלה 2 ואשמח אם תוכל להשיב לי ספציפית על האינטואיציה של המחשבה הספציפית ההיא.
תודה.
1. ברור.
2. לא הבנתי את השאלה.
גם את שאלה 2 מלמעלה לא הבנתי.
[אציף את המובלע. רב הונא עושה קל וחומר משני נתונים, כסף קונה וחופה גומרת, ולומד שחופה תקנה. (תוספות שם מציעים ללמוד את המקבילה שכסף יגמור). בקל וחומר משני נתונים לפי טור 736 ברירת המחדל היא חוסר רלוונטיות, אבל רב הונא והגמרא מקבלים שכאן כן יש רלוונטיות. אמנם כאמור שם גם בקל וחומר משלושה נתונים (אילו היה נתון שכסף לא גומר) נשענים בסופו של דבר על סברא אפריורית של רלוונטיות.]
הבנתי. זה אכן מה שמניח רב הונא.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer