רגש, סליחות ומה שביניהם… (כל העולם כולו)
אני צריך עצה.
אמירת הסליחות המורכבת ממזמורים בסגנון "יבחצלת השרון עלינו להביאה ולפני קונך גלגלי תחינתך" וכו' וכו' היא בעיני יבשה ובעיקר לא מובנת בעליל. גם הפירוש לא מחבר אותי ולא גורם להתעוררות ורגש מיוחדים (שכידוע זו המטרה המרכזית באמירתן) לרוב הפירוש אינו מחובר לטקסט. מתחת למילה 'דוד' יכול להיות רשום "עם ישראל – הנקרא בית דוד" וכהנה רבות. אחר עשרות שנים של אמירת סליחות בקצב מסחרר של קריאה וללא כל מנגינה, האם ישנה דרך להתחבר מחדש? והאם וויתור על אמירתם הוא דבר כל כך גרוע?
הוויתור אינו כה גרוע והוא אף מתבקש במצבך. אין טעם סתם למלמל כשאין בזה חובה הלכתית.
הדרך הקשה היא ללמוד את הסליחות מראש ולהבין על מה מדובר לפני שמתפללים ואז אולי ניתן להתחבר אליהן. בדרך הקלה אפשר למשל להגיע לתפילה לקראת סוף הסליחות ולומר משהו שמדבר אליך.
Please login or Register to submit your answer