רזון אונטולוגי (אידיאליזם)
שלום הרב,
מדוע הרב לא נוקט בגישה האידיאליסטית (מבית מדרשם של ברקלי, קסטרופ ושות') להבנת המציאות? לכאורה אין כל סיבה לחשוב שהאובייקטים קיימים מחוץ לתודעה, שהרי כל מה שאנו חווים, אנו חווים דרך התודעה. ועוד, התודעה שלנו בחלום מהווה ראיה לכך שתודעה יכולה לכונן תחושה של מציאות ממשית.
האם המיתודה החותרת לרזון, שהרב מאמץ בכל מה שנוגע לתיאולוגיה, לא צריכה להוביל אותנו גם באונטולוגיה?
תודה
אם אני מבין שמה שאני רואה קיים אז מבחינתי הוא קיים אלא אם הוכח אחרת. הרזון הוא כלפי דברים מיותרים ולא כלפי דברים שנראים לי סבירים. החלום הוא ראיה לסתור, שהרי בעת חלום כולנו חשים שהוא בדיון.
א. המחלוקת היא לא על זה שהדבר קיים, אלא על המרחב שבו הדבר קיים. אידיאליסט לא מאמין בכך שהעולם לא קיים או שהוא אשליה; הוא פשוט חושב שהעולם מתקיים בתודעה ולא מחוץ לה. אין מרחב "בחוץ" שבו ישנם הדברים כשהם לעצמם.
לכאורה האמונה בכך שהדברים מתקיימים "בחוץ" היא אמונה מיותרת. אם ככה, למה לנו להמשיך ולהחזיק באמונה הזו?
ב. להפך. בחלום אנשים חשים שזו המציאות ה'אמיתית'.
מסכים עם "תלמיד". גם אני חש בזמן החלום עצמו שזו מציאות מוחלטת.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer