ריצ׳רד דוקינס וה-AI

שלום רב,

אני כותב לך בעקבות התבטאויותיו האחרונות (https://x.com/AFpost/status/2050674460530004300?s=20) של ריצ'רד דוקינס בנוגע למודל השפה Claude (אותו בחר לכנות בשם הפרטי "קלודיה"). נדמה שהאיש שהקדיש את חייו המקצועיים לביטול הטרנסצנדנטי ולדרישה לראיות אמפיריות חותכות, מציג כעת מקרה מרתק של "התגלות" מול מכונת השלמה אוטומטית.

חשבתי שהתפנית הזו עשויה להוות נדבך נוסף לביקורת שלך על משנתו, מכמה זוויות:

פער הראיות והאנשה: דוקינס, שתקף כל אמונה בבורא כהזיה חסרת בסיס מדעי, העניק ל-Claude "תעודת תודעה" רק כי הוא אהב את הפידבק שקיבל ממנה על ספרו. השיום (Naming) וההאנשה שהוא מבצע מזכירים להפליא את הצורך האנושי ביחס אישי לישות עליונה – אותו צורך שדוקינס הגדיר תמיד כחולשה פסיכולוגית שיש לנצח.

הסתירה הדואליסטית: אם דוקינס מקבל את "קלודיה" כיישות מודעת מבלי לבדוק פעילות נוירונלית או מצע ביולוגי (שאותו הגדיר בעבר כתנאי הכרחי לתודעה), הוא למעשה מאמץ גישה דואליסטית מובהקת. הוא מפריד בין ה"תוכנה" (הנפש) לבין ה"חומרה" (הגוף), ובכך שומט את הקרקע מתחת למוניזם המטריאליסטי שבו הוא דוגל.

מבחן טיורינג כחוויה דתית: נראה שבבת אחת, ה"נטל ההוכחה" (Burden of Proof) התחלף בתחושה סובייקטיבית של "זה מרגיש לי מודע". המדען שדרש brain scans וניסויים כמותיים, מסתפק כעת בשיח טקסטואלי כדי לקבוע קביעות מטאפיזיות על מהות התודעה.

אין לי באמת שאלה כאן, רק רציתי לשתף. בכל זאת אשאל אם אתה מסכים איתי ? האם לדעתך יש עוד נושאים רלוונטים לדיון ?