שאלה הלכתית בנושא א"י‎

שלום רב.
גם אני מצטרף לדברי רבך:

בס"ד ד באדר תשע"ח
 
 
לא'
שלום וברכה
 
 
אני מתקשה להבין את הדיון, ונראה לי שחסרים בו מרכיבים.
איני מכיר ולו פוסק הלכה אחד, הסובר שאם עומדת על הפרק עצם קיומה של מדינת ישראל מול הסגרת חלק משטחיה לאויב – יש להימנע מהסגרת השטחים, למוטט את מדינת ישראל, ולהיכבש על ידי הגויים, או להיות מסולק מהארץ.
אפילו הרב אברהם שפירא זצ"ל, שעמד בראש המתנגדים לויתור על חלקי ארץ ישראל, כתב כך בסוף מאמרו המפורסם על הנושא, בכרכי 'תחומין'.
כמו הרבה שאלות בהלכה, וכמו הרבה סוגיות בגמרא, כדי אפוא קודם כל לעבור תהליך של דיוק מהי השאלה העומדת לדיון, ואז ניתן לראות את קשת הדעות ביחס אליה.
 
 
                                                                                                            כל טוב
                                                                                                            ויישר כוח על הבירור
 

מעבר לזה, עליך להגדיר מהו סיכון. הרבה דברים שנעשה מהווים סיכון ברמה זו או אחרת, ולא כל דבר כזה יש לו דין של סיכון (גם ביחיד מחלקים בין סיכונים מקובלים שעליהם נאמר שומר פתאים ה' לסיכונים משמעותיים ולא מקובלים).
אמנם לגבי מלחמה על הארץ, כבר כתב המנ"ח שעצם המלחמה היא סיכון ואת זה הרי ודאי חייבים לעשות מגדרי מצוות כיבוש הארץ. לכן ברור שסכנת נפשות לא פוטרת מכיבוש הארץ. אבל שם מדובר על סיכון לחיילים יחידים. סיכון משמעותי למדינה כולה דוחה את כיבוש הארץ לכל הדעות, ואפילו בספק. מדוע? מפני שסיכון משמעותי של מדינה לדעתי דינו כמו השמדה וודאית שלה, בדיוק כמו שביחיד ספק פיקו"נ דינו כוודאי (ראה בסוגיית יומא פה, שנדחו כל המקורות שהובאו לכך שפיקו"נ דוחה שבת בגלל שהם לא מלמדים על הספק אלא רק על הוודאי. רואים שהיה ברור לגמרי לגמרא כבר לפני הבאת המקורות שדין הספק כדין הוודאי).
אבל מתוך אותה אנלוגיה, סיכון קטן שמדינות לוקחות ניתן לקחת גם כאן (למרות שבציבור החמירו יותר ברמת הסיכונים, אבל לדעתי זו שאלה סטטיסטית. ראה מאמרו של תלמידי חנן אריאל בצהר (לפני הרבה שנים) על חיוב תחבורה ציבורית).