שאלה מהשיעור היום
מאד נהנה מהשיעורים. תודה
האם הגדרת הרמבם במצווה הראשונה ".. לידע שיש שם אלוה" הוא תמצית מה שהוא כותב בפרק א הלכה א בהלכות יסודי התורה "..לידע שיש שם מצוי ראשון.." ?
ולכן, לפני שאתה יכול לקבל שיש אלוה שמצווה אתה חייב לדעת שיש מצוי ראשון – והוא זה שמצווה.
מכח שהוא המצוי הראשון הוא המצווה. בלי ההנחה של המצוי אי אפשר להגיע לשאר הצוויים ולכן הרמבם הגדיר את המצווה הראשונה כי בלעדיו אין בסיס לשאר המצוות.
1. מה הבעיה הלוגי בזה?
2. מה פירוש המילה "לידע" לפי הרמבם? לחשוב?, שיהיה במודע? שתבוא למסקנה לוגי? שתסכים גם כשאין הוכחות?
בברכה
אני לגמרי מסכים שלפני שמצווים עליי אני צריך להגיע למסקנה שיש מצוי ראשון. השאלה שלי היא כיצד ניתן להגדיר את זה עצמו כמצווה? הרי זו מסקנה עובדתית, וזו גם לולאה (מצווה להכיר בקיומו של מצווה).
"לידע" להבנתי זה לדעת (כלומר להגיע למסקנה שזו האמת). איך לדעת? כל אחד לפי דרכו. יש כאלה שזה יהיה בעקבות שיקול פילוסופי, ואחרים בגלל אינטואיציה ראשונית. בזה נעסוק בהמשך הסדרה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer