שאלה על הטיעון המוסרי לקיומו של אלוקים
שלום הרב, יש לי שאלה בנוגע לטיעון מן המוסר. הצד שמצדד בקיומו של אלוקים טוען שצריך נקודת ייחוס אובייקטיבית במציאות בשביל שמוסר יוכל להיות אובייקטיבי ולא סובייקטיבי. מה אם אבוא ואטען שכמו שהלוגיקה היא אובייקטיבית וקיימת במציאות כך גם המוסר פועל באותה צורה. לדוגמא המשפט המוסרי "אסור לפגוע באחרים עבור הנאה עצמית" אפשר לטעון שהוא קיים כמו משפטים לוגים אחרים שקיימים כמו חוק האי סתירה, ושהחוקים המוסריים האובייקטיבים הללו בניגוד ללוגים מחייבים אותנו גם (כי אחרת זה לא מוסר…).
תודה מראש.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
1 Answers
דיברתי על כך בשיח מול דוד אנוך שהעלה בעצמו את האנלוגיה הזאת. השבתי לו שעקרונות הלוגיקה לא קיימים בשום מקום במציאות. אללו רק צורות לתאר קשרים ויחסים בין מושגים וטענות. כתבתי כאן לא פעם על כך שהמושג 'חוק' משמש במשמעות שונה במדע ובמשפט לעומת הלוגיקה. ראה גם בטור 456 שמתאר את הוויכוח. ראה גם בטור 457. דומני שעמדתי שם על נקודה עדינה לגבי חוקי המוסר, שמחד הם אפריוריים ולא תלויים במציאות ולא יכלו להיות אחרים (גם הקב"ה כפוף להם), אבל בלעדיו אין להם תוקף. ראה שם.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer